תחרות החזרה בתשובה

עודד מזרחי , כ"ה באלול תשע"ו

עודד מזרחי
עודד מזרחי
צילום: עצמי

מונית השירות טיפסה לאיטה לעבר ירושלים. ישבתי ליד הנהג. מאחורי היה בחור כבן עשרים וחמש, באמצע ישב אברך עם כיפה סרוגה גדולה וזקן מסודר, ולצדו ישב איש שמן ששקע בשינה ונשיפותיו ניסרו את חלל המונית. פוחלץ מיניאטורי של קוף תלוי על חוט התנודד לנגד עיניי. מבטו של הנהג, שהיה כבן ארבעים, בעל לחיים זיפניות וחובש כיפה סרוגה לבנה, היה נעוץ בדרך. לפתע הנהג הביט לעברי והפר את הדממה:

"אתה נראה לי חוזר בתשובה".

הופתעתי. יש נהגי מוניות שמנהלים שיחות נפש עם כל נוסע, אם ירצה ואם לאו, ויש שתקנים. היה נדמה לי שהוא נמנה על המתנזרים מדיבור. חייכתי ועניתי:

"קלטת אותי. חוזר בתשובה גם אחרי עשרים וחמש שנים נראה חוזר בתשובה".

"גם אני התחלתי לחזור בתשובה", החליק הנהג את ידו על כיפתו.

לפתע נשמע קול מאחור. הבחור בעל הכיפה השחורה אמר:

"תסלחו לי שניכם, אבל אתם לא חוזרים בתשובה. אני חוזר בתשובה!"

הנהג נראה פגוע מעט וגם אני נבוכותי.

"חוזר בתשובה לפי הרמב"ם", החל הלה להסביר את דבריו, "זה אחד שהלך בדרך התורה, התרחק ממנה, ואחר כך התחרט וחזר לדרך התורה, אבל אתם נולדתם מחוץ לחיי התורה. איך אפשר לחזור למקום שלא היית בו אף פעם?!"

לא נפלתי מהכיסא לשמע דבריו, ואמרתי:

"זה לא נכון שלא היינו מעולם בחיי התורה. האבא, הסבא, או הסבא רבא שלנו שמרו תורה ומצוות. אנחנו חוזרים לדרך אבותינו".

"מה הסיפור שלך?!", אמר הנהג כשהוא נועץ בבחור מבט חד דרך המראה.  

הבחור סיפר כי גדל בבית שומר תורה ומצוות, אבל הרגיש שהתורה לא חשובה באמת ולא מעניינת ולכן חיפש חִיוּת אחרת והתרחק, ולאחר שהגיע לקצה השני וניסה כמעט הכול, החליט לחזור בתשובה.

"יש לי חידוש עבורכם", סגר בעל הכיפה הסרוגה גדולה את ספרו הלבן, "אני חוזר בתשובה לא פחות משלושתכם!"

השתררה דממה ברכב. נשמעו רק נסירות אפו של השמן המנמנם וקולות טלטולי הקוף התלוי בחלל המונית.

"אתה נראה ילד טוב ירושלים", צחק הנהג, "מה לך ולחזרה בתשובה?!"

"לחזור בתשובה זה הרבה יותר מאשר לשים כיפה ולשנות אורחות חיים, והרבה יותר מאשר להתחרט על עבירות. לחזור בתשובה זה לרצות להיות אדם טוב יותר, לרצות שהעולם כולו יחזור למקורו השלם".

דברי טעם ניכרים. זיהיתי מיד שמדובר ביהודי שבקי בתורתו של הרב קוק זצ"ל.     

שמחתי בקרבי על כך שכל הנוכחים ברכב מתמודדים על התואר "חוזר בתשובה", והצעתי: "לא נתווכח כעת מיהו חוזר בתשובה. דבר אחד ברור לכולנו: הדבר האמיתי ביהדות זה לחזור בתשובה, להיות כל החיים במגמת עלייה, במעשה ובעיקר ברצון. לשמור תורה ומצוות בלי רצון להתקדם זה כמו להיות חקיין חסר נשמה".

הקוף המפוחלץ התנודד ביתר שאת כאילו ביקש להשתתף בדיון הער.

לפתע התעורר האיש השמן וקרא בבהלה "איפה אנחנו?!"

"אל תדאג, אחי", הרגיעו הנהג, "התעוררת בדיוק בזמן! אנחנו נכנסים לעיר הקודש".

משב אוויר הרים צונן ו"ברוכים הבאים לירושלים" קידמו את פנינו המחייכות.