המלך הקדוש

הרב יניב עבדה , ד' בתשרי תשע"ז

הרב יניב עבדה
הרב יניב עבדה
צילום: ישיבת שדמות נריה

במשך כל עשרת ימי תשובה אנו מחליפים בסוף ברכת אתה קדוש את החתימה ואומרים המלך הקדוש לעומת הא-ל הקדוש. מה משמעות החלפה זו?

בראש השנה ויום כיפור אנו מאריכים בברכת אתה קדוש אולם לכאורה סיום הברכה עומדת בסתירה לחתימה שהרי אומרים 'ככתוב "ויגבה ה' צב-אות במשפט והא-ל הקדוש נקדש בצדקה" בא"י המלך הקדוש' לכאורה אם אנו מבקשים מהקב"ה רחמים היינו צריכים ע"פ פסוק זה לחתום הא-ל הקדוש. גם הגמרא בברכות לומדת מפסוק זה כי ניתן לחתום בעשי"ת 'הא-ל הקדוש' (דעה זו לא נפסקה להלכה).

בספר קדושת לוי על פרשת ניצבים מביא את הזוהר שאומר שאין לבקש בקשות פרטיות בר"ה. אומר הקדושת לוי כי יש צד שניתן לבקש כי 'יש בחינה שמבקש מהבורא ברוך הוא שיתן לו, כי הבורא ברוך הוא שש וגיל בהשפעתו לאנשי סגולתו ולבניו החביבים, כאשר האב האוהב את בנו כשמשפיע ונותן לבנו יש לו חדוה וגילה מזה, כן הבורא יתברך, ולהיפך חס ושלום כשאינו יכול להשפיע מחמת העדרת המקבלים, כביכול השם יתברך לא ניחא ליה בזה' כלומר אם אני מבקש לטובת עצמי זה פסול כמו שאמר הזוהר אך לשם ה' שיהיה לו תענוג בכך שמשפיע לנו מותר וכך יש להסביר את ההבדל בין המלך הקדוש לבין הא-ל הקדוש כי השם א-ל הוא מידת הרחמים וההשפעה ולכן אם נבקש גם בעשי"ת בקשה זו יש חשש שנהיה כמו דברי הזוהר על הכלבים שמבקשים הב-הב לן מזוני (שכל מה שאנו מבקשים זה לצרכנו הפרטי) ע"כ אנו אומרים המלך הקדוש לומר שבאמת כל מה שאנו מבקשים מהקב"ה הוא למענו כי זה רצונו.

בעל התניא בספרו ליקוטי תורה מבאר כי העבודה שלנו היא להמליך את הקב"ה בעשי"ת בעשרה צדדים שונים של המציאות, ואדרבה בכך שאנו אומרים המלך הקדוש אנו מבטאים את הרמה הגבוהה בה אנו נמצאים בעשי"ת שמדריגה זו אנו ממשיכים אותה למשך שאר השנה בברכה הא-ל הקדוש.

הנה בספר עבודת הקודש להמגיד מקוז'ניץ כתב כי יש שני דרכים בהם אנו יכולים לזכות בדין מצד המשפט ("ויגבה ה' צב-אות במשפט") ומצד הרחמים ("והא-ל הקדוש נקדש בצדקה") וההבדל שביניהם הוא כי יש עילוי יותר לקב"ה מצד שעם ישראל עומדים במשפט. לכן בעשי"ת בהם אנו מנסים להשתפר ולהראות את יכולתנו לעמוד בדין אנו מתפללים 'המלך הקדוש'.

הכותב הוא רב בישיבת ההסדר שדמות נריה