וּנְחַלְתָּנוּ, בעמונה

לקראת יום הכיפורים, מציע רב הישוב עמונה למתפללים בבתי הכנסת כוונה מיוחדת, במילה אחת, בעת אמירת יג' מידות רחמים

הרב יאיר פרנק , ח' בתשרי תשע"ז

הרב יאיר פרנק
הרב יאיר פרנק
צילום: Noam Moskowitz/flash90

קרב היום הקדוש, יום הכיפורים, בו נאמר שוב ושוב את שלושת עשרה מידות האמורות בחנינה, שעליהם יש ברית כרותה שאינן חוזרות ריקם (ר"ה יז ע"ב). בסידור התפילה, הפסוק שאנו אומרים מייד לאחריהם (אע"פ שבתורה עצמה הוא מרוחק מעט) הוא: "וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ". יש כמה שיטות כיצד מונין את שלוש עשרה מידות רחמים, ובהקשר שלנו נזכיר כי שיטת ספר חסידים (סימן רנ) היא למנות גם הפסוק הזה כחלק משלוש עשרה מידות, ולפי דבריו המידה האחרונה, המידה השלוש עשרה, היא: "וּנְחַלְתָּנוּ". מה פירוש מילה זו? ובמה אנו יכולים לכוון בה במיוחד בשנה זו?

אבן עזרא מביא פירוש ראשון: "תשימנו נחלה לך, כמו: וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ". זו גם משמעות דברי רש"י: "ותתננו לך לנחלה מיוחדת, זו היא בקשת ונפלינו אני ועמך, שלא תשרה שכינתך על האומות".

אולם, פירוש שני מביא אבן עזרא: "ויש אומרים שהוא פועל יוצא לשני פעולים, כאילו אמר ונחלתנו - את הארץ, וכמוהו אשר ינחלו לכם את הארץ". פירוש זו מובא במדרשים רבים: "ונחלתנו. תנחילנו את הארץ אשר נשבעת לאבותינו" (פסיקתא זוטרתא), וכן בתרגום אונקלוס: "וְתַחְסְנִינָנָא יַת אַרְעָא דְקַיְימִית לְאַבְהָתָנָא" (=ותנחילנו את הארץ שׁנִשׁבעת לאבותינו), ועוד רבים.

דומה שלא צריך להכביר במילים, שכוונה זו נמצאת בליבינו בשנה זו, עת ישוב שלם, בן למעלה מארבעים משפחות, הקיים כבר עשרים שנה, נמצא תחת גזירה קשה של גירוש והריסה. בשנה זו נתפלל בייחוד: ונחלתנו בארץ ישראל.

לכך יש להוסיף קשר עמוק ונסתר בין הישוב עמונה לבין יג' מידות של רחמים. הפסוק לפני יג' מידות הוא: "וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה'". היכן המקום הראשון בתורה שהופיעו בו שלושת המילים: "ויקרא בשם ה'". ובכן, היה זה המקום השני שאליו הגיע אברהם אבינו בארץ ישראל: "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל וַיֵּט אָהֳלֹה, בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה' ". המקום הראשון שאברהם אבינו קרא בקול גדול בשם ה' היה כאן, באזור הנמצא בין בית אל ובין העי (אזור שנמצאים בו כיום הישובים גבעת אסף, עפרה ועמונה). מכאן ירד למצרים, ולכאן חזר, ועל הר חצור הסמוך לעמונה ועפרה עלה וקיבל את ההבטחה על הארץ: "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה. כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם".

קריאתו של אבינו אברהם, הקריאה של אחדות וייחוד ה', היא הקריאה ששורש כל העולם הוא טוב, שיש א-להים אחד שברא את העולם, והוא טוב. אברהם לא רק האמין בה', אלא ראה את ייעודו ותפקידו לגלות את מציאות ה', קרי - לקרוא בשם ה' (עי' רמב"ן שם). לדעת אונקלוס (שם), אברהם אבינו עמד אז בתפילה. זהו תמציתם של יג' מידות רחמים, לגלות שבעומק המציאות, יש רק רחמים מרובים, "ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה". ההבטחה אל הארץ האמורה בסמוך, ולדעת ספר חסידים היא המידה האחרונה ביג' מידות, מלמדת שתפקידינו הגדול הזה, לקרוא ולקדש שמו יתברך, תפקיד שהנחיל לנו אברהם אבינו, יכול להתקיים דווקא כאן, בארץ נחלתינו.

בשנה זו נתפלל כולנו במיוחד לגילוי רחמי שמים, לביטול במהרה של הגזירה הקשה על הישוב עמונה (כמו גם תשעת הבתים בעפרה ובתי דרך האבות). אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. וּנְחַלְתָּנוּ, בעמונה. אמן.

[תודה לגיסי, הרב מתניה אריאל, ראש ישיבת 'דרך חיים', שהאיר תחילה את עיני בעניין זה].