להסתכל לנו בעיניים - זו מנהיגות

האומץ לעמוד מולנו בערב יום כיפור ולהתוודות על חוסר היכולת למצוא פתרון, היא הוכחת מנהיגות אמיתית.

רפי קפלן , ח' בתשרי תשע"ז

רפי קפלן
רפי קפלן
צילום: עצמי

ערב קשה, קשה מאד היה הערב הזה עבורי. שרי הבית היהודי, נפתלי בנט שר החינוך ואילת שקד שרת המשפטים ביקרו אצל משפחות תשעת הבתים בעפרה (וכבר ביקרו אצל משפחת הישראלי לחזקה), אחר כך נועדו עם חברי מזכירות הישוב ומיד לאחר מן כנס חיזוק וחירום עם כלל התושבים.

נוכחות גדולה הייתה במועדון היישובי. לא נשארו מקומות ישיבה. מזמן איני זוכר תפוסה כזו. עוד רבים צבאו על הדלתות, כולם קשובים, בתקווה לשמוע בשורה ערב יום הכיפורים. אך הבשורה לה ייחלנו לא הגיעה. במקומה הסתכלו לנו בעיניים שני השרים והתוודו בפנינו שהם לא הצליחו להפוך את הגזירה. תשעת הבתים יפונו. הם "אבא ואמא שידאגו לאנשים שבתיהם יהרסו", כך הבטיחו.

יעל אליצור (אלמנתו של אורי אליצור ז"ל) קמה ממקומה ושואלת את שרת המשפטים: "איזו מן חוק זה? אולי חוקי חלם?! שמא משפטי סדום?! למי ייצא משהו מכך שיהרסו את הבתים? אפילו אם ימצאו את הטוענים שזו קרקע פרטית שלהם, ואפילו יוכיחו שזה לכאורה כך- והלא הם לא יבנו בתים במרכז עפרה! שום פלסטיני לא יעבור לגור בישוב. אז בשביל מה? את שרת המשפטים, כך הם משפטי מדינת ישראל?!".

השרים שבו והסבירו כי "אי אפשר לפעול נגד פסק דין חלוט של בג"ץ". לכשעצמי אינני מבין. מה זה "חלוט"? איני משפטן, אני מכיר את הפסוק "כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב", אבל אנחנו לא בשושן הבירה אלא במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, מדינה שאמורה ליישב את עם ישראל בכל רחבי ארץ ישראל הפועלת בצורה דמוקרטית, בה הממשלה קובעת את החוקים, ממשלה שזוכה ברוב קולות העם, ובית המשפט אמור לפעול על פי חוקיה.

השרים מסבירים שוב שלא הם החליטו כך, וגם הם מתנגדים להחלטה, ושאת החוק ינסו לשנות, ויעמדו על כך שלא יהיו יותר החלטות כאלו, אך את ההחלטה הזו לא יספיקו לבטל.

אני לא מבין, קטונתי- הם חזרו ואמרו שבקרב הזה הפסדנו אך במערכה הגדולה ננצח. נילחם, נשנה, ניבנה וכשיהיו לנו מספיק מנדטים נדאג להטיל את החוק היהודי בכל יהודה ושומרון. אך בינתיים צריך להבין את מגבלות כוחנו, וצריך להסתכל על התמונה הגדולה ולהמשיך בבניה, ובשינוי החקיקה. היו שצעקו שהם לא מאמינים, ושהם לא ינצחו במערכה בגישה הזו. מהקהל נזרקה שוב הדרישה לאיים בהפלת הממשלה.

השר בנט ביקש לערוך הצבעה במקום "מי בעד לפרוש? מי מתנגד?", ידיים הונפו פעמיים, לא נספרו הקולות, נפתלי העריך כי 55% היו נגד פרישה והפלת הממשלה ורק 45% בעד. אני הערכתי שהיה שקול לגמרי. כולם רוצים לעצור את מחול הטירוף הזה. רבים מבינים מה עלול לקרות בממשלה חלופית וחלק מאמינים שנציגי הבית היהודי בכנסת באמת רוצים ויכולים לשנות דברים בעתיד. היו משכניי הקרובים שצעקו שלא יתפקדו לבית היהודי. היו מחבריי הקרובים שצעקו שלא יצביעו בפעם הבאה לבית היהודי שלא יכולה להוביל ולא לגלות מנהיגות.

גילוי נאות- מכל מיני סיבות, לא תכננתי להתפקד הפעם. גם ילדיי שהתייעצו איתי אמרתי להם שנראה לי שהפעם לא אתפקד. על אף היותי חבר מרכז הבית היהודי, לא תכננתי להתפקד הפעם מפאת אכזבות שונות מתפקוד מנגנון המפלגה, וחוסר ההשפעה שלי כחבר מרכז לשנות דברים. ובכל זאת, בניגוד לחלק מחבריי ושכניי דווקא הערב החלטתי להתפקד ומיד התפקדתי.

נכון. קשה לעכל את התשובה הקשה והעצובה ששמענו הערב מפיהם של בנט ושקד, אך זוהי הפגנת מנהיגות ואומץ גדול לעמוד מולנו, להסתכל לנו בעיניים ולהגיד את הדברים כהווייתם, גם אם הם אינם מה שציפינו לשמוע.

עד הערב לא תכננתי להתפקד לבית היהודי כי ציפיתי לראות מנהיגות חזקה יותר, אך דווקא האומץ הזה לעמוד מולנו בערב יום כיפור ולהתוודות על חוסר היכולת למצוא פתרון, היא הוכחת מנהיגות אמיתית. אני מאוכזב מהמציאות ופחות מההנהגה (לפחות בנושא החשוב הזה), אך שוב מתברר כי המשך הבנייה ביהודה ושומרון ושאר חבלי הארץ ימשיך להתנהל 'קמעא קמעא'.

אנו נמשיך ונעשה הכל כדי למנוע את ההרס המיותר הזה, אבל גם אם לא נצליח, עוד קום נקום שוב ושוב עד שנראה פתחון פה למייחלים לבניית כל ארץ ישראל ועוד נזכה ל'שמחה לארצך וששון לעירך'.