פלמחניקים נגד גנדי

מאיר גרוס , י"א בתשרי תשע"ז

מאיר גרוס
מאיר גרוס
צילום: עצמי

שמש בגבעון דום וירח בעמק פרס. האמנם אנו צפויים לתיקונים בארון הספרים שלנו?

אכן, יש הגיון מסוים בטענת ותיקי הפלמ"ח לגבי קריאת שמו של רחבעם זאבי הי"ד, על האתר בשער הגיא. הם טוענים שהוא לא לחם שם. אגב, אנשי הפלמ"ח ולא ילדיהם. מה משמעות "דור ההמשך" של הפלמ"ח. חוץ מהלידה הביולוגית. השם המזכיר לנו את הדור השני והשלישי של שרידי שואה, מושך עמו טראומות משפחתיות ואפילו מחירים לא פשוטים.

כמובן, ללא אשמת אף אחד מלבד הרוצחים ועוזריהם. אבל לילדי לוחמי הפלמ"ח אין מעמד בשאלת ההנצחה. זו שאלה לאומית בכל מקרה. הנכסים שייקראו בשם כזה או אחר, הם נכסים לאומיים. ולא פרטיים של ילדי לוחמים. ואפילו לא של הלוחמים עצמם. לכל אחד מותר להביע דעתו. דעה אחת בין 7 מיליון דעות אחרות.

ואף על פי כן, יש קושי לקבל את טענתם, ומשתי בחינות עיקריות. ונתעלם מכל מיני התבטאויות פוליטיות ובלתי רלבנטיות על דרכו ואישיותו של האיש המדהים הזה. מה גם שחיטוט מעין זה יכול להביא לביטול הנצחות  באתרים רבים מאוד. לא כל האישים היו טלית שכולה תכלת.

הבחינה השנייה היא עצם ההנצחה דווקא באזור או בנושא בו פעל המונצח. למה לקחו משיפמן את תחנת הכוח עם שמו והנחילו אותה לרבין, שלמיטב זכרוני לא פעל בתחום או במקום? ובתי החולים ששמם הוסב לשמו של רבין מביעים הערכה לרופא מפורסם? וכיצד בכלל מדברים על שינוי נתיבי איילון לנתיבי פרס? או כיכר מלכי ישראל שנקראת ע"ש יצחק רבין בגלל שנרצח שם? אז אולי נחליף את שמה של הגבעה הצרפתית לגבעת רחבעם זאבי, כי שם הוא נרצח? (אגב, ה"צרפתית" ממש חסרת משמעות- בכל ההסברים השונים לשמה- לנו. ובוודאי בהשוואה דלעיל לגבי כיכר מלכי ישראל.)

נראה שבכלל הגיע הזמן לעשות סדר בהנצחות. ואכן רבין ז"ל הוא הדוגמה הבולטת. הן בבחינת "שייכות" המקום למי שמונצח שם, הן מבחינת כמות האתרים. אפילו בהיבט הפשוט של בלבול. כשאותו שם חוזר הרבה פעמים ובמקומות מרוחקים זה מזה.  ויש לי תחושה שאנו עומדים לפני המשך התחרות בין שני האישים, למי יש יותר אתרים ורחובות- לרבין או לפרס?

ומדוע יש ראשי ממשלה ונשיאים שבקושי יש רחובון על שמם, בעוד אחרים זכו למקומות רבים. יש רמטכ"לים שאינם מופיעים על מפת הארץ בעוד עיר הבה"דים נקראת ע"ש אלוף. ובעצם, למה רק גנרלים? למשל, אריה טפר שמצא את דרך בורמה- והפגין מנהיגות ואומץ אישי מדהים בקרבות רבים- זכאי בהחלט שהיא תיקרא על שמו.

הבחינה החשובה היא שבצד השלילה יש להצביע על דרך חיובית. האם יש הצעות אחרות לאתר לזכרו של גנדי? אם זה במקומות בהם לחם, ואם זה באתרים אחרים. האומנם אישים מונצחים, בארצנו הקטנטונת רק במקומות בהם הם לחמו או פעלו? והבה ונזכור- למשל- כי גנדי ז"ל, הפך את מוזיאון ארץ ישראל למוזיאון מדהים, והוא אינו קרוי על שמו. איני זוכר אתר לחימה "שלו", היכן שהוא, שגם קרוי על שמו.

ואגב, על שם מי הם מציעים את שער הגיא? אולי על פוזננסקי הי"ד, ואז יתחיל ויכוח על הקרב האחרון שלו. אולי ינציחו שם את הוגה האימרה "הטוראים ייסוגו והמפקדים יחפו"? ושמא אורי בן ארי שפלוגתו הובילה שם בקרבות מלאי העזה?

מסקנה פשוטה. להקים גוף ציבורי, שיהיה כפוף לממשלה- אולי לשר הממונה על טקסים ממלכתיים- שיוסמך לקבוע מה ייקרא וע"ש מי. אי אפשר עוד להותיר את המרחב הציבורי לשליטתם של בעלי אינטרסים ובעלי עוצמה. המרחב הציבורי שייך לעם כולו.