רבותי, ההיסטוריה נצרכת

ד"ר יוסי לונדין , י"ג בתשרי תשע"ז

ד"ר יוסי לונדין
ד"ר יוסי לונדין
צילום עצמי

מקבץ ידיעות קצר מסוף השבוע האחרון: ארגון אונסק"ו מקבל החלטה הזויה למדי, הטוענת כי הר הבית והכותל, הינם בעלי היסטוריה מוסלמית בלעדית, וכי אין שום קשר בין העם היהודי למתחם זה.

משרד החוץ מפיק (סוף סוף, אחרי הרבה שנות בלבול) סרטון הומוריסטי מבריק, המציג את ההיסטוריה של ארץ ישראל , לשם שינוי מזוית ראייה ציונית ויהודית, וזוכה למתקפות מצידם של עתונאים בכירים התמהים, כיצד העז המשרד להתעלם מהמורשת הערבית בארץ, השווה לדבריהם ( אם לא עולה) על זאת היהודית.  מערכת הבחירות המוטרפת בארצות הברית, צוללת שוב ושוב למעמקים חדשים ומעלה מן האוב סוגיות יסוד בתולדות ארצות הברית והמערב, כמו, שאלת זכות הבחירה לנשים, דילמת "כור ההיתוך " ומדיניות ההגירה האמריקאית, ומציבה אותם על סדר היום. ותיקי הפלמ"ח וחוגי תקשורת, מנהלים מאבק אגרסיבי נגד הנצחתו של רחבעם זאבי הי"ד בשער הגיא וגורמים לתקשורת הישראלית של תשע"ז, לשוב לשדות הקטל והגבורה של תש"ח ועוד ועוד.

המשותף  לכל הסוגיות הנ"ל ולעוד רבות שכדוגמתן העולות על סדר היום הציבורי כמעט מדי שעה, היא העובדה, שקשה מאוד להבין אותן  ולהכריע בהן, מבלי ידע היסטורי מעמיק ורחב יריעה. הדבר נכון בוודאי בסוגיות הקשורות לסכסוך היהודי ערבי, שבו בורות משוועת מסייעת לשקרים המופצים בידי אויבינו, והקונים להם שביתה בדעת הקהל העולמית, אך הדבר נכון גם בסוגיות פרוזאיות וניטרליות בהרבה. מי שאינו מכיר את תהליכי היווצרותו של האתוס האמריקאי, בו מתמודדים  שרידי  הWASP והבדלנות מול התפיסות הרב תרבותיות  ותפיסת "שוטר העולם", לא מבין את העימות המשסע בימים אלו את ארצות הברית, וממילא גם את השלכותיו האפשריות על המזרח התיכון. באותה מידה, מי שאינו מכיר לעומק את דרכי קליטתה של העלייה המונית בשנות החמישים, אינו יכול להתייחס ברצינות לועדת ביטון והצעותיה, מי שאינו מכיר את סוגיית הלאומיות והעל לאומיות האירופאית, לא באמת מבין את משמעות פרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופאי, וכך הלאה כמעט בכל סוגייה מקומית ועולמית העומדת בפנינו.

האם הצעיר הישראלי הממוצע אכן ניחן בידע היסטורי בסיסי, המאפשר לו להתמודד עם שלל התמורות, ההתלבטויות והלבטים המועלים לפתחו? האם הצעיר הממוצע מכיר את המושגים הבסיסיים, העומדים מאחורי הכותרות גם מבלי להזדקק לתיווכם של פרשנים סובייקטיבים (שלעיתים לצערנו, בעצמם אינם מהמצטיינים בהבנת הרקע לארועים)? דומה, שמשאל מקרי בקרב העוברים ושבים ייתן תשובות עגומות לשאלה זו, ומחקרים מקיפים כדוגמת מחקריו של  פרופ' אלמוג, ממחישים בצורה כואבת את הבורות ההיסטורית שהינה חמורה בהרבה ,יחסית לדורות הקודמים, ואינה רק בגדר "אל תאמר שהדורות הראשונים היו טובים מאלה". וכן, המצב בציבור הדתי לאומי בהקשר זה טוב , מהממוצע אבל גם בקרבו  יש עוד לא מעט מה לשפר.

מערכת החינוך עם כל הרצון הטוב, תורמת כמובן תרומה  וחיונית למילוי "החורים בהשכלה", אך היא איננה יכולה לתת מענה מלא להתמודדות עם בורות זאת. היא לעולם לא תוכל להתייחס לכל הידע ההיסטורי הנדרש לבן תרבות, היא כפופה לאילוצים פוליטיים (וגרוע מכך לאילוצי הפוליטקלי קורקט..), היא נדרשת להתמודד עם רפרומות שונות חדשות לבקרים, ועם עוד קשיים שונים ומשונים. והיא חייבת השלמה.

ההשלמה חייבת להיות בבית ההשלמה חייבת להתרחש בטיול, שבו רגע לפני המנגל או רגע אחרי המעיין, אומרים מילה על הקרב שהתחולל במעלה הנחל או על שמו של האדם המונצח באתר (ויש המקילים לעשות כך גם בטיול בחו"ל). ההשלמה חייבת להיות בבית, שבו בשיחת חולין על עניני דיומא לא מסתפקים בברכות או בגידופים כוללניים לניצים במחלוקת התורנית, אלא גם מנסים להבין את שורשיה. ההשלמה חייבת להיות בעידוד הנוער לצאת לרגע מאינפוזית הווטס אפ ,ולשקוע בספרות המקסימה המחייה את ארועי ההיסטוריה, הן היהודית והן הכללית. ההשלמה חייבת להיות  בצפייה (ביקורתית) בתוכניות לנוער, כמו "חדשות העבר" המפליאה להסביר ארועי עבר בשפת ההווה, וכך הלאה כל משפחה לפי טעמה וסגנונה.

ערב חג הסוכות, חג נוסף מני רבים, המחזק כל כך את התודעה ההיסטורית שלנו, המבינה כי לא "נולדנו מן הים", אלא "עבד היית בארץ מצריים". ערב היציאה לחול המועד על שלל טיוליו ובילוייו, ובראשיתה של שנה שנראה שתהיה מסעירה למדי מבחינה היסטורית, דומה שכדאי לזכור: רבותי, ההיסטוריה נצרכת.