"עם לבדד ישכון" אך גם "אור לגויים" – בחג הסוכות

הרב שלמה רוזנפלד , ט"ז בתשרי תשע"ז

הרב שלמה רוזנפלד
הרב שלמה רוזנפלד
צילום: עצמי

המיוחד לישראל והמשותף עם כל העמים, מתרכז בחג הסוכות. המסירות הישראלית והיכולת למצוא שפה משותפת של ערכי טבע אנושי בהדרכה ישראלית, הם יסודות החג.

"לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה", מאפיין את ישראל גם במדבר סיני אך גם ב"מדבר העמים". דווקא התנאים הפשוטים של דפנות הסוכה והסכך של "פסולת גורן ויקב", מאפיינים את מסירותינו לחיות בבית ארעי ופשוט למען האמונה בצדקת הדרך. הנכונות לחיות בתנאי מדבר חברתי, כלכלי ובטחוני, מתוך מסירות נפש להקב''ה, הייתה מלווה בסכך אלוקי, לפעמים גלוי ולפעמים נסתר, ששמר עלינו בתנאים הקשים ביותר של הישרדות גופנית ורוחנית.

הטבע עם השפע האלוקי הטמון בו, שזור בענייני החג, והוא צורך של האנושות כולה. התפילה למים, וההודאה על שפע של הצומח: פרות, הנוי, הצל והריח, שהם מרכיבי ארבעת המינים (רמב''ם, מורה נבוכים ג, מג), והיכולת לשבת בסוכה אחת של העולם, ללא שפיכות דמים, צריכים להיות יסוד משותף לכל העמים, אך בהדרכתו של עם ישראל. כיצד הוא ביטא זאת בכל ימי ההיסטוריה שלו כשהוא מאיר את האנושות ביסודות אלוקיים, מוסריים וחברתיים.

לכן, בעבר, הקרבנו קרבנות בעד העמים, בחג הסוכות במקדש בירושלים, מתוך דאגה לשלומם .   גם בעתיד,  נקראים העמים לבוא לחוג חג זה, כנזכר בזכריה (יד, טז):

והָיָ֗ה כָּל־הַנּוֹתָר֙ מִכָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֹת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ ד' צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת.

אמנם, ניסיון של העמים להידמות לגמרי לישראל, נידון לכישלון, כנזכר בתלמוד בתחילת מסכת עבודה זרה (דף ג ע''א), במסגרת הויכוח של העמים עם הקב''ה בעתיד:

אמר להם הקדוש ברוך הוא: מכם יבאו ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה, יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד עבודת כוכבים, יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל, תבא אשת פוטיפרע ותעיד ביוסף שלא נחשד על העבירה, (וכאן נזכרים עוד נוכרים שניסו לפגוע בישראל ונכשלו).....אמרו לפניו: רבש"ע, תנה לנו מראש ונעשנה, אמר להן הקדוש ברוך הוא שוטים שבעולם, מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת? אלא אף על פי כן, מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה...מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא !!

מסירות הנפש לקיים את מצוות ד' בכל מצב ובכל מחיר, הוא מאפיין רק את עם ישראל כפי שהוכח בכל שנות ההיסטוריה.

לכן, רק הוא יהיה "אור לגויים" וילמד את האנושות: מהי אמונה אמתית בד', ללא כל שפיכות דמים ומסיונריות. מהם ערכי מוסר אמתיים של שלום ומלחמה. מהם יסודות צדק חברתי בכלל ושל מיעוטים בפרט.

בחזרתנו לארץ ישראל בדור של גאולה, נתמיד ביתר שאת את היותנו עם ד', ומתוך חיים של אומה המתנהלת עם כל מערכותיה. מתוך כך יתקיים האמור בישעיהו פרק ב:

(ג) וְֽהָלְכ֞וּ עַמִּ֣ים רַבִּ֗ים וְאָמְרוּ֙ לְכ֣וּ׀ וְנַעֲלֶ֣ה אֶל־הַר ד' אֶל־בֵּית֙ אֱלֹק֣י יַעֲקֹ֔ב וְיֹרֵ֙נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵלְכָ֖ה בְּאֹרְחֹתָ֑יו כִּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר ד' מִירוּשָׁלִָֽם:

(ד) וְשָׁפַט֙ בֵּ֣ין הַגּוֹיִ֔ם וְהוֹכִ֖יחַ לְעַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְכִתְּת֨וּ חַרְבוֹתָ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹא־יִשָּׂ֨א ג֤וֹי אֶל־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹא־יִלְמְד֥וּ ע֖וֹד מִלְחָמָֽה: