יונסק"ו: גזר דין מוות לתושבי תל אביב

גילוי נאות: לכותב המאמר יש בתל אביב דירה שירש מהוריו בבניין ישן.

ד"ר מרדכי קידר , י"ח בתשרי תשע"ז

(צילום: דניאל רצבי)

לרבים, בעלי דירות ודיירים בתל אביב, ידועה בעיית תמ"א 38, שבתל אביב היא תקועה בגלל כמה סיבות. אלפי בנייני מגורים בעיר הזו נבנו במאה שעברה בסטנדרטים נמוכים מאוד של בניה, דבר שיהפוך אותם למלכודות מוות נוראה במקרה של רעידת אדמה חזקה, כזו המתרחשת בארץ מידי כמה עשרות שנים.

בנוסף, רוב הבניינים שנבנו במאה שעברה נבנו ללא ממ"דים וגם להם אנחנו נזקקים מידי פעם, לצערנו הרב. רעידת אדמה חזקה או טיל הפוגע בבניין רגיל בתל אביב יהפכו את הבניין לקברם של יושביו. לא פחות.

בנוסף לכך, רוב בתי המגורים בעיר נבנו ללא פתרונות חנייה, ומצוקת החנייה בעיר היא נוראה. הרחובות צרים, ויהפכו למלכודות מוות בשעת חרום. תשתיות העיר רקובות, הביוב מיושן, הצנרת דולפת, העיר הולכת ומזדקנת וחלקים מתרחבים והולכים בה הופכים לסלאמס. היחידים ששומרים על ממוצע גיל נמוך הם הצעירים השוכרים את דירות הנפטרים (כמו הוריי ז"ל) והעכברים והתיקנים המתרבים בקצב אקספוננציאלי.

בא המחוקק ופתח פתח להתחדשות עירונית. תמ"א 38 הוא קרא לה, ופתח בה אפשרות לשפץ בתים קיימים, לחזקם ולשכללם או להרסם כליל ולהקים בניין חדש על מקומם עם פתרונות חניה תת קרקעית. בכל מקרה יתווסף ממ"ד לכל דירה, וכך יהפכו בתי העיר מקברים פוטנציאליים למגיני תושביהם. מה יותר חשוב מזה? מה יותר חשוב מחייהם של בעלי הדירות ודייריהם?

אלא שכאן בא יונסק"ו, ארגון שרק השבוע הוכיח את גישתו האנטי יהודית בהחלטה בזויה והזויה על ירושלים, והכריז על "העיר הלבנה" (לבנה? מה, הם עוורי צבעים?) כ"אתר מורשת עולמי", כזה שחשוב (למי?) לשמר אותו, כלומר למנוע התחדשות עירונית, למנוע חיזוק בניינים ולמנוע הקמת ממ"דים. בכך מכריז יונסק"ו שחיי תושבי תל אביב ושרידותם ברעידת אדמה ומלחמה חשובים פחות מהצורה של בנייני המגורים שלהם, שרובם מכוערים ומגעילים למדיי בשל הזדקנותם, התקלפות הטיח מהם ותוספות מכוערות כמו מזגנים שהוספו להם לאורך השנים.

אז טוענים שבניינים רבים נבנו בסגנון הבאוהאוס, שמצווה מדאורייתא לשמר אותו לעולמי עד ולנצח נצחים. יפה. אפשר להכתיב לאדריכלי ההתחדשות העירונית שכל בניין ישן שנבנה בסגנון זה וייהרס כדי לבנות חדש במקומו, יהיה חייב להיבנות בצורה חיצונית כמו הבניין הישן. ההבדל היחיד יהיה שהבניין הישן היה בן שלוש או ארבע קומות והחדש יהיה שש או יותר קומות, כפי שייקבע, והתוספת תממן את הבניה, כולל את החניון התת קרקעי. זה בעיה? זה יחסל את סגנון הבאוהאוס המקודש?

אדרבא, בתי הבאוהאוס שנבנו לפני שמונים שנה מצופים בטיח רך, שאם אינו מתקלף ונופל הוא סופג את הפיח והאבק וצבעו הולך ונהיה כהה ומכוער לאורך השנים. את הבניינים המחודשים שייבנו, בצורה המשמרת את סגנון הבאוהאוס כמובן, ניתן לצפות בחומרים חדשים ועמידים שיישארו לבנים לאורך ימים ושנים. יתר על כן, אפשר לחייב את המתכננים למצוא פתרונות מיזוג מוסתרים כדי שלא נראה שוב את יער המזגנים המכוער, המכער את הקירות החיצוניים של בנייני המגורים.

ואז טוענים שאין מספיק בתי ספר לאוכלוסייה שתגדל. זו טענה לא רצינית, כי מי שיוכלו לרכוש את הדירות החדשות ממילא יהיו זוגות לא צעירים, ולכן הם לא יזדקקו למספר בתי ספר כמו בערי הלוויין. ואם האוכלוסייה של תל אביב תישאר בחלקה צעירים שאינם נשואים כפי שהיא כיום, גם אז לא תהיה שפעת ילדים שיזדקקו לבתי ספר רבים.

ואז טוענים שכל המוטיבציה של בעלי הדירות והקבלנים היא כלכלית, לא בטיחותית. אדרבא, יישבו נא פרנסי עיריית תל אביב עם בעלי מקצוע וימצאו את הנקודה שבה פרויקט ההתחדשות הוא כלכלי ומאפשר ביצוע מצד אחד ואיננו חזירי מצד שני, וזו תהיה נקודת המוצא לשיעור הרחבות הבניה האמורות לממן את ההתחדשות. הדבר אפשרי אם רק רוצים.

וכאן יש לי עצה, שאקרא לה "תכנית המלבנים". מלבן הוא קבוצת בתים המתוחמת בארבעה רחובות. הרעיון הוא לעודד חידוש של מלבנים בשלמותם באמצעות הריסת כל הבניינים שבמלבן, הקמת חניון תת קרקעי דו קומתי בכל שטח המלבן עם כמה כניסות ויציאות הן לרכב והן להולכי רגל, ומעליו קבוצת בניינים מודרניים שתשלב דירות, משרדים, חנויות, מסעדות ושטחים ירוקים, גם אם קטנים. מלבן כזה יספק מגורים, מקומות עבודה ובילוי במכלול אחד, ויאפשר לאנשים לגור במרחק עשרות מטרים ממקום העבודה והבילוי שלהם. הדבר יקל מאוד על התחבורה בעיר, יוריד את זיהום האוויר ויעלה את איכות החיים של תושביה. ניתן גם להתנות את ביצוע תכנית המלבנים בהרחבה מסוימת של הרחובות שסביב המלבן על חשבון שטח המלבן, וכך גם תוקל מצוקת התחבורה בתל אביב. (אם מישהו בעבר הגה את תכנית המלבנים אני מתנצל בפניו על שאינני מצטט אותו)

אבל הדבר העיקרי החייב להדריך את פרנסי תל אביב הוא חיי תושבי תל אביב, החשובים הרבה יותר מהחלטות של ארגון אנטי ישראלי, אנטי ציוני ואנטי יהודי כמו אונסק"ו, שחיי הישראלים חשובים בעיניו כקליפת השום. שרידות התושבים ברעידות אדמה ובמלחמות חייבת להיות המצפן שיכוון את החלטות פרנסי העיר, וכל קרבן שייפגע בגלל עיכוב ההתחדשות העירונית הגורפת באמצעות תמ"א 38 (עדיף בהריסה ובנייה בסטנדרטים מודרניים במלבנים שלמים) יהיה על המצפון והשם של כל מי שתרם לעיכוב, הן בעירייה והן בגופים אחרים.

יש לנקוט כל צעד אפשרי שיעודד את בעלי הדירות בתל אביב להיכנס לתהליך הלא פשוט של התחדשות עירונית, שכן "מי שלא הולך קדימה רץ אחורנית", ותל אביב בהחלט רצה אחורנית בגלל עיכוב תמ"א 38.