צבא יהודי?  

מפקדי צה"ל קלטו, הפנימו, והחלו במסע מוקפד לצמצום כוחם והשפעתם של ה"וינטרים" וה"רונצקים" בצבא. צה"ל במדרון חלקלק: מאמר שביעי.

בעז שפירא , כ"ה בתשרי תשע"ז

בעז שפירא
בעז שפירא
צילום: עצמי

כפי שראינו במאמר הקודם, עושה רושם שגורמים בכירים בצה"ל וכן גורמי חוץ המשפיעים על גורמים אלה בצה"ל מעוניינים להגדיל את מספר הערבים המתגייסים לשורותיו.

מסקרן איפה להתבונן ביחס הצבא לחייליו היהודים, למורשת היהודית ולדת היהודית. לכאורה הדברים אינם קשורים שהרי ברי לכל שצה"ל מעוניין בכמה שיותר חיילים יהודים טובים, בעלי מוטיבציה ובעלי נכונות להתנדבות, הקרבה ומסירות נפש.

וראה זה פלא – מזה כמה שנים שאנו מגלים יותר ויותר סימנים לכך שיש בצבא מי שמעוניינים לבלום קצת, שלא לומר לעצור לגמרי,  את בני הציונות הדתית המתגייסים בהמוניהם ליחידות הקרביות וליחידות העלית תוך שהם הופכים למרכיב חיוני וחסר תחליף ביחידות רבות, רובן ככולן היחידות הלוחמות. אם ארצה לדייק עוד יותר אוסיף שהבלימה והעצירה לעיל מתייחסות לקידום בסולם הדרגות ולהשפעה על "מדיניות", תורת לחימה ועוד...

ממש פלא- צעירים שחונכו לאהבת העם והארץ, כאלה השואפים להגיע כמה שיותר רחוק וכמה שיותר גבוה במערך הכוח הלוחם, כאלה שחונכו לערבות הדדית, להקרבה ולמסירות נפש – אותם רוצה צה"ל לרסן ואת קידומם והשפעתם מנסה הצבא להגביל ולצמצם? לא ייתכן, תאמרו, ואכן הבלתי יאומן הזה מתרחש ולקמן נפרט.

עסקנו אם כי לא בהרחבה הראויה ברוח צה"ל ולוחמיו. דומני שלא אטעה אם בני הציונות הדתית מגיעים לשרות כשרוחם איתנה, המוטיבציה בשמיים וערכיהם תואמים לצרכי צבא יהודי מתוקן ככפפה ליד. נישאים על גבי מורשת ישראל וחזון הנביאים, מחוברים למורשת אבות ואחים לוחמים גיבורים, בעלי אמונה בנצח ישראל וצור העולמים הגבול להישגיהם הוא בשמיים ממש. והרי הצלחתם הצלחת צה"ל.....מתברר שיש הסוברים אחרת.

מהעבר שנראה היום רחוק זכור לטוב הרב אביחי רונצקי שבעת שרותו כרב צבאי ראשי הנהיג שינויים בשטח והרביץ בלוחמים תורה ורוח לחימה שסייעו רבות לשפר את הלכידות ואת המוטיבציה של הלוחמים בקרב. רבים זוכרים את מעגלי הריקודים ביחידות הלוחמות בטרם הכניסה לעזה (בלטה הצטרפות נטולי כיפות לראשיהם), את ההתלהבות והביטחון העצמי שהרקיעו שחקים -  זוהי רוח קרב יהודית. 

באופן דומה הרהיב מח"ט גבעתי עוז ובטרם כניסת חייליו להילחם בעזה הפיץ בקרב לוחמיו דף מפקד ובו נזכרים "אלוקי מערכות ישראל" , "משימה מתוך שליחות וענווה", "נכונות להסתכן ולמסור את הנפש", וכן את המילים הקדושות "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". למותר לציין שהתקשורת העוינת, השמאל הפוסט ציוני והאנטי יהודי ופוליטיקאים "נאורים" ו"ליברליים" עטו על הדברים כמוצאי שלל רב תוך ביקורת נוקבת על "משיחיות", "פנאטיות" ו"לאומנות מסוכנת" – בכולם "שוטפים את מוחם" של לוחמי צה"ל...

מתברר שגם האוזניים הכרויות של מפקדי צה"ל קלטו, הפנימו, והחלו במסע מוקפד לצמצום כוחם והשפעתם של ה"וינטרים" וה"רונצקים" בצבא. וכך החלה שורה של צעדים ובהם בולטת מגמת הריסון, ההקטנה ודחיקתה לפינה של רוח לחימה יהודית בכלל ורוח יהודית בצה"ל בפרט.  בדברים המובאים אין חידוש סנסציוני שכן חלקם הגדול התפרסם עם התרחשותם , ובכל זאת הבאתם במקובץ מלמדת על שיטה ועל מגמה, מקריות אין כאן !

לאחר כמה אירועים נקודתיים נכנסו לתוקף  בשלהי 2015 הנחיות במסגרתן הוקשחו הנהלים לקבלת אישור לגידול זקן. נקבע שלא די באישור רב צבאי אלא שמפקד ישיר בדרגת סא"ל ואחריו קצין שלישות בדרגת אל"מ צריכים לאשר. לאחר כניסת ההנחיה לתוקף פורסמו עדויות רבות של חיילים שנאלצו לגלח זקניהם. לימים (2016) פורסמה הנחייה לפיה גם מי שאושר לו לגדל זקן לא ישתתף בטקסים ייצוגיים. במקרים בהם ההשתתפות חיונית (כגון סיום קורס) יודח בעל הזקן באם יסרב לגלח זקנו.

בעוד שכיום קיימת הפרדת מבנים בין מגורי חיילים למגורי חיילות, הרי שבתוכניות בינוי חדשות מגורי בנים ובנות הם במתחמים שונים באותו הבניין. ללא מחיצה או דלת ביניהם ועם מבואה משותפת.

ידועים מקרים בהם חויבו חיילים דתיים להשתתף בצפייה בהצגות "תרבות" הזרות לחינוכם והנוגדות את ערכיהם. בין היתר המדובר בהצגות בעלות תכנים פרובוקטיביים  בתיאטראות הבימה והקאמרי.

מוכרים כמה וכמה מקרים בהם אולצו חיילים וקצינים להקשיב לשירת נשים. בכמה מהמקרים הסתיים סירוב החיילים לציית לפקודה (שבינה לבין חיילות טובה אין ולא כלום) בהדחה.

הטיפול בחללים לא עלינו, היה פעם עם מעורבות גדולה של הרבנות הצבאית.  לאחרונה מורגש קיצוץ בהשפעת הרבנות כאשר בין היתר נפגעו  גדודי הסריקה של הרבנות  והטיפול בחללים בעיתות שגרה. כן מורגש קיצוץ בתקנים (של סגן רב פיקודי למשל...), כשבנוסף ישנם נהלים המשתנים, היערכות מחודשת ועוד הנוגסים בכוחה ובהשפעתה של הרבנות הצבאית.

נושא הכשרות בצה"ל (הצועד גם הוא על קיבתו , אפילו אצל החבר'ה הדתיים ) "טופל" אף הוא ולאחר קיצוץ משמעותי נמצא היום שמטבחים רבים מתנהלים בצבא ללא משגיח כשרות.

כמה רבנים מעידים שנמנע מהם לנאום בטקסים כדוגמת טקס השבעה של חיילי חטיבה. בירור העלה שגם עניין זה הוא פרי באושים של מגמה  לשוות לטקסים אופי יותר חילוני ו"נקי" מסממנים רבניים או דתיים.

נושא הכנסת ספרי תורה לצה"ל ולמחנותיו "זכה" אף הוא לכותרות לאחרונה. הכנסה של ספרי תורה למחנות צה"ל שנעשתה כמקובל ברוב עם, תוך שירה ושמחה, בליווי  ובראשות רבנים ואורחים נגדעה.  בשנת תשע"ו בלבד מוכרים כמה מקרים בהם בוטלו או שונו מן היסוד אירועים כאלה עד כי השמחה, החגיגיות והקדושה נפגמו מאד. בחלוף זמן קצר הוצאו ע"י אכ"א הנחיות לייצור "אחידות" ב"ביקורים בתחום הפילנתרופיה",  הנחיות שכוללות הגבלות על אופי האירוע, מספר המשתתפים בביקור ועוד... הודגש שתתקיים העמקה בבחינת הכנסת ספרי תורה.

שירות משותף של בנים ובנות בצה"ל מציב קשיים בפני חייל דתי, פשיטא. אלא שמתברר שיש גורמים בצבא העושים בקושי הנ"ל קרדום לחפור בו תוך הערמת קשיים וגזירות מיותרות על שכמם  של בנינו חובשי הכיפה. לאחר כמה שנות דיונים אישר לאחרונה הרמטכ"ל את "פקודת השירות המשותף" האמורה להסדיר שירות של מגדרים שונים באוכלוסיה, זה לצד זה. 

באופן לא מפתיע כוללת הפקודה פגיעה קשה בזכויות חיילים שומרי מצוות. בין היתר נכללו ההוראות דלקמן: חיוב חיילים דתיים להשתתף בטקסים רשמיים גם אם שרות בהם זמרות, שחרור החייל מפעילות הוואי ובה תוכן הנוגד את אמונתו יהיה תלוי בהסכמת מפקדיו, לחיילים שאינם יכולים להשתתף בנופש מעורב לא תוצע אופציה חלופית ועוד...

גם בתחום הערכי "נטו" מתנהלת ה"מלחמה ביהדות" בתוך צה"ל.  כך למשל,  לקח קצין בכיר משפט מן המקורות ועשהו ללא כלום.  "הקם להרגך השכם להורגו" מהמקורות היה בפי אותו קצין (בכיר שבבכירים) ל-"סתם סיסמה".  

אמירות קשות נוספות נאמרו בעבר על ידי קציני צה"ל בכירים שהשפעת החינוך הפוסט מודרני וגופי שמאל ניכרת בהם:  קצין בכיר אמר על מסלול בני הישיבות: "אני לא חושב שהוא ערכי" ולגבי קידום בני ישיבות לקצונה – "זה לא כלכלי", ועוד הדוגמאות רבות.

כן נעיר שבעוד שמעת לעת מתפרסמת מחאה "רבנית"  (לאחרונה בקשר עם העברת ענף תודעה יהודית מהרבנות הצבאית לאכ"א), הרי שבסך הכול אין קול הנשמע ברמה. אמנם במערכת צבאית מדובר, אך  אין לוותר על התמדה בניסיון לשכנע ולהשפיע על המגמות השליליות שתוארו לעיל ואין להשלים עם פגיעה נמשכת בצביונו היהודי של צה"ל.