וְהָאָרֶץ תִּירָשׁוּ? כן

הנביא מקטרג על הבוטחים "בזכותנו על הארץ" ועושים מעשי נבלה. "עַל הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל גִּלּוּלֵיכֶם וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ וְהָאָרֶץ תִּירָשׁוּ"?.

פרופ' אריה אלדד , כ"ה בתשרי תשע"ז

אריה אלדד
אריה אלדד
פלאש 90

התלות שיצר יחזקאל בין תיקון המידות וירושת הארץ נועדה לאוזני העם היושבים על החורבות. האם מצב הדור בימי התקומה שלנו זהה למצבה של ממלכת יהודה בחורבנה?

לא בחלל הריק תלוי ביטחונם של שרידי החרב ביהודה, יושבי החרבות האלה על אדמת ישראל, כי ארץ ישראל היא ירושתם בלא קשר לרמתם המוסרית. הם זוכרים את ברית בין הבתרים. את הבטחת ה' לאברהם, שגם בהיותו אחד ויחיד - זכה כבר להבטחת הארץ לו ולזרעו אחריו. ובאותה הבטחה - אין התניה. ולפיכך צריך הנביא לבוא ולומר באוזניהם חדשה: לא ביטול ההבטחה חלילה, אלא התלייתה. הרשעים יישאו עונשם והארץ תהיה לשממה.

הנבואה יפה לשעתה, ומשמעותית גם  לדורות הבאים. גם אם איננו מבינים את החשבון. התלות שיצר יחזקאל בין תיקון המידות וירושת הארץ נועדה לאוזני העם היושבים על החורבות. האם מצב הדור בימי התקומה שלנו זהה למצבה של ממלכת יהודה בחורבנה? הרי לכאורה אלפיים שנה דבקו שלומי אמוני ישראל בתורה ובמצוות ולא זכו לגאולה. ודווקא הדורות שהתפקרו, שלא קיימו תרי"ג ולא למדו תורה - זכו לתחייה לאומית ומדינית. הם ששבו לציון והקימו את המדינה, לעתים גם תוך מאבק באורתודוכסיה החרדית שנלחמה בהרצל ובממשיכיו. ומדינת ישראל משגשגת לעינינו גם כשרבים בה מעשי הנבלה והטומאה ועבודת אלילי הכסף והזהב ומעשי סדום ועמורה. אבל גם רבים בה מעשי הגבורה והחסד ולימוד תורה. ומי ידע את החשבון - לכף זכות או לכף חובה?

את הגשר להבנת הפרדוכס הזה בנה הראי"ה קוק ובונים תלמידיו. והגשר נסמך גם על התובנה כי "יפתח בדורו כשמואל בדורו", ואנו חיים כנראה בדורו של יפתח. אנו חייבים לקיים מדינה מוסרית וצודקת, כי כך צריך להיות - ולא כדי שזכותנו על הארץ תתקיים ואויבינו יימוגו. עלינו להיאבק בשחיתות, בפשע, בעוול, בנהנתנות, בחיים בלי אידיאלים, אך אוי לנו אם ניגרר לניהול החשבונות של הקב"ה בנוסח אלו התולים מקרה אסון או מלחמה במצעד גאווה או במנהיג הלוקח שוחד. וכשם שהעם לא המתין ל"דור שכולו זכאי" כדי לשוב לציון אין צורך להמתין למצב אוטופי כזה כדי להמשיך בתהליך הגאולה שלנו. החתירה לתיקון המידות שאינן מתוקנות כיום אינה צריכה להביא לדחייה או לשיתוק בבנין הארץ והבית. זכותנו על הארץ לעולם עומדת, אך קיום הירושה בימינו ובידינו תלוי בנו ובמעשינו.

מתוך הפרק היומי בתנ"ך