אש, מים ושמים

הרב אביעד שינוול , כ"ט בתשרי תשע"ז

הרב אביעד שנוולד
הרב אביעד שנוולד
צילום: ישיבת שדמות נריה

לפעמים אדם מרגיש שהוא בוער באש, בוער מרוב רצונות אדירים שפועלים בו ומשתוקקים להתגשם בחיים. בזמנים שכאלו אדם רוצה, משתוקק ומתלהב לפעול. יש סוגים שונים של התלהבות ואין התלהבות אחת דומה לחברתה. יש התלהבות חומרית כמו התלהבות מתוספת במשכורת, אוכל טעים ושאר הנאות חומריות. התלהבות כזו היא זמנית ועתידה להיעלם כמו האש החומרית שבוערת עד שחומר הבערה מתכלה.

לפעמים יש התלהבות שלילית, התלהבות מהרס כמו אדם שמתלהב מהאפשרות להתבטל ולא לעשות כלום. זה סוג אש של חולים (יומא כא ב), אש חולנית שאיננה מייצרת דבר. ישנה אש שכל כך נקיה מלכלוך החומר שהיא מצליחה להתגבר על כל הקשיים, כמו האש של אליהו הנביא בהר הכרמל ששרפה אפילו את המים שלחמו נגדה. כל התלהבות והמאפיינים שלה.

ישנו חומר בעולם המתנגד באופן מוחלט לאש, המצנן את ההתלהבות מהר מאוד. המים אינם מתיישבים עם האש אלא לוחמים נגדה מלחמת חורמה. במפגש בין המים לאש קיימות שתי אפשרויות בלבד, או שהמים מכבים את האש או שהאש מאדה את המים. לא ניתן לישב בין שתי הנטיות הללו בעולם הזה.

למים אין קווי אופי ברורים, הם מקבלים את צורת כלי הקיבול שלהם. גם בנפש האדם קיימת נטיה הדומה למים. זו נטיה קרירה ללא רצונות ברורים וחזקים מלבד לשוט עם הזרם לאן שיקח. האדם איננו בוער משום רצון אלא נסחף עם הזרם אפילו עד כדי מקומות נמוכים. כשאדם עובד על מידותיו ומרומם את תשוקותיו הוא מצליח להגיע למצב בו הזרימה הטבעית שלו היא עדינה ועליונה. לעומת זאת, אם לא יתקן את עצמו הוא יזרום מטה.

בעולמנו המוגבל קיימת סתירה תמידית בין נטיית האש לנטיית המים. כשהאדם מלא התלהבות הוא לא זורם, לעומת זאת, כשהוא נסחף עם הזרם אין בו רצון גועש שדוחף אותו קדימה. אצל ריבונו של עולם אין סתירה אמיתית בין שתי הנטיות הללו ולכל אחת יש את מקומה. ד', שהוא המלך שהשלום שלו, עושה שלום במרומיו ומצליח ליישב בין כוח האש של גבריאל לכוח המים של מיכאל. המטרה של ההתלהבות והקרירות היא משותפת - לעשות טוב, להידבק בד'.

השאיפה היא להתלהב ולבעור ביחס לקודש ולהיות קריר ביחס לרע. צריך לבעור באש קודש, "כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה" (שיר השירים ח ו) ולעומת זאת להיות אדיש וקריר לכל נטיה חומרנית. ביום השני לבריאה ברא ד' את השמים על ידי שהכריח אש ומים לשתף פעולה וליצור יחד בפעולה משותפת את השמים. יש לנו יראת כבוד לשמים ולכן אדם כשר הוא אדם שיש לו יראת שמים. אדם עם יראת שמים יודע להרים עיניים למרומים ולזהות כיפה ענקית מעלינו שמאחדת את כולנו יחד למגמה אחת אדירה של קידוש שם שמים.

"ויקרא אלהים לרקיע שמים. שא מים, שם מים, אש ומים, שערבן זה בזה ועשה מהם שמים" (רש"י בראשית א ח).