בוז'י, אל תתנצל!

איתמר סג"ל , י"ד בחשון תשע"ז

איתמר סג"ל
איתמר סג"ל
צילום: עצמי

בוז'י יתנצל מן הסתם. במוקדם או במאוחר, הוא בטח יסביר שהוא הובן לא נכון ושהדברים יצאו מהקשרם. ואני אומר, בבקשה בוז'י, אל תתנצל, עמוד מאחורי דבריך, עדיף כך.

זה ריטואל קבוע אחרי כל 'פליטת' פה – כולם דורשים התנצלות, ואז בסוף היא מגיעה. בשפה רפה או בניסוח כזה או אחר, אבל היא מגיעה. אז אני מעדיף לוותר על הטקס של ההתנצלויות וההסברים. אם מישהו אומר על המתנחלים שהם משולים בעיניו לוירוס, זה מראה על מחלה שרשית שאותה לא פותרים בגינוני התנצלויות רפות מבית המדרש של הפוליטיקליקורקט. כיון שכל עניינה של התנצלות הינה רק גינון טקסי שאין מאחוריו דבר, בטח כאשר הוא מגיע לאחר תביעה מאנשי ציבור אחרים שיחזור בו האומר ויתנצל, אני באופן אישי מעדיף שישארו הדברים על כנם. טוב לנו לדעת שבוז'י חושב שהמתיישבים הם וירוס, ושיאיר לפיד בטוח שהכסף קבור איפשהוא במטמון על הציר בין יצהר לאיתמר.

בין ימין לשמאל בארץ קיימת תהום גדולה בכל הנושא של ארץ ישראל. אחים אוהבים אנחנו, אבל תהום נפערה בכל הנוגע לשייכות שלנו על הארץ הטובה הזו. התהום הזו היא זו שמביאה אותנו כל פעם מחדש להתפלא איך בג"ץ פוסק לטובת הערבים, ונגד היהודים. איך כאשר מדובר על אדמות פרטיות בנגב, בג"ץ אלוף בגלגול עיניים, להטוטי לשון ועיקומי חוק ומשפט. לעומת זאת, כאשר מדובר על מגרון, גבעת האולפנה או עמונה, יקוב הדין את ההר. בחוקים נגד יהודה ושומרון, בג"ץ יתערב מיד לבטלם, ובחוקים דרקוניים אחרים שממררים את חייהם של המתיישבים, ימלאו השופטים לפתע את פיהם מים.

הפליאה הזו מקורה בחוסר הבנת התהום. תפיסת השמאל של המחנה הציוני או של שופטי בג"ץ קובעת עיקרון ברור: יהודה ושומרון אצלנו לזמן שאול, וסופו של השטח להימסר מתישהוא לידי הבעלים הטבעיים שלהם, הערבים, ומוטב מוקדם מאשר מאוחר. כיון שכך, יש למתוח את המשפט כמה שניתן לטובת הציבור שגם ככה נעשק בעצם שהותינו ביהודה ושומרון – הערבים המסכנים חסרי המדינה והחירות לשלוט בגורלם. אין להתפלא משופטי בג"ץ, וגם אין מה לנסות לחנך אותם. צריך לעשות דבר אחד, פשוט להחליף אותם בשופטי צדק שיודעים דבר אחד או שנים על זכות עם ישראל בארצו ההיסטורית.

המחלוקת בין חלקי האומה, בין ימין לשמאל היא מצערת, כמו שכל מחלוקת מצערת. אבל אסור לטשטש אותה. צריך לחדד אותה, להבין את שורש המחלוקת מתוך אמירות ברורות. לכן, נשמח מאד אם יואילו נבחרי הציבור לעמוד מאחורי מילותיהם. בוז'י, אם אתה חושב שהמתנחלים הם וירוס, חבל מאד, כנראה התבלבל לך בין מלח הארץ למחלה, אבל תעמוד מאחורי הדברים. מספיק לנו יאיר לפיד אחד שמגדיר את עצמו ימין או שמאל לפי הרגל שעליה הוא קם באותו בוקר, או יותר נכון על פי כותרות העיתונים באותו היום

את העיקרון הזה למדנו בעיקר בבחירות האחרונות בארצות הברית – לציבור נמאס מהפוליטיקליקורקט. לא בגלל שהציבור אוהב דיבור גס ואלים, אלא כי בבחירה בין אשה שמדברת במתק שפתיים וכל מילה אצלה עברה שבע נפות של דוברים, עוזרים ויועצי תקשורת ויחסי ציבור, ללא שום מחוייבות אמיתית לקיים, לבין הבחירה במועמד גס ווולגרי, העדיפו את השני, כי לפחות יש תקווה מסויימת שתוכו כברו, והוא אומר את מה שהוא באמת חושב. נבחרי ציבור יקרים: הסירו את הצלופנים, אמרו את האמת בפנים, אנחנו באמת מעדיפים.