גיבור לא בורח

הראל חצרוני , י"ט בחשון תשע"ז

הראל חצרוני
הראל חצרוני
צילום: עצמי

משרד החינוך מדבר על עלייה דרמטית בצריכת האלכוהול בקרב בני נוער.  אין הפתעות. לצערי, המספרים עוד יעלו. אנשים צורכים אלכוהול כי הם חשים שאין לחייהם משמעות אחרת, והבריחה לאלכוהול היא פיתרון קל.

זאת האמת, וכל השאר זה סתם כיסויים. כאשר אדם מחובר היטב לשורשים שלו, גם אם עבר משברים קשים וטלטלות, הוא לא יזדקק לאלכוהול כדי להוציא את הראש מהמים. אדם בורח כאשר הוא מפחד. מפחד מהתמודדות, מפחד מהסתכלות על הריקנות של עצמו, מפחד כי אין לו פתרונות. אין גיבור שבורח.

כבר שנים אני מחפש מי שמוכן לומר זאת בריש גלי, ואינני מוצא. כמה מאנשי משרד החינוך, מלומדים באולמות האוניברסיטה ובשולחנות הפאנלים מלאים בתירוצים: על מחסור בתקציב למען נוער בסיכון ונוער נושר, על חוסר הכשרה במחנכים או בהורים שלא נמצאים מספיק על ילדיהם כדי לשמור עליהם. גם את הפיצוציות שמוכרות אלכוהול האשימו, או את מחירי האלכוהול שאינם גבוהים דיים כדי להרחיק מהם את הצעירים. לא תאמינו, אבל עלתה הצעה לחלק פק"ל קפה לצעירים כדי שיכינו קפה במקום אלכוהול.  

אני מחפש את אותו אחד שלא יתייפייף: אם אין תורה, פשוט נאכל אותה, או נשתה, והרבה, אם אין יראת אלוקים במקום הזה – והרגוני. תרבות המערב היא זריקה חיצונית שנותנת לנו הרגשה טובה באופן זמני בלבד, לא יותר מזה. בלי הקשבה לצו האלוקי, אני חוטא למהות, למטרה לשמה באתי לעולם. אדם פוגע לעצמו בלב, מצפה להיות בריא? הרי דבר ה' הוא הלב שלנו ומה שמחיה את כל הפנימיות שלנו.

כמובן, קיום מצוות אינו ערובה לביטחון נפשי. יש לא מעט שומרי מצוות בגופם, אבל מלאי תרבות חילונית בנפשותם וכך נוצרת חברה דתית שמנסה לחיות באוירה תורנית את הערכים החילוניים, זה לא ילך. תורה זה לא רק מצוות, זה גם ובעיקר מידות ועבודה פנימית על הנפש והחיבור שלנו לתורה.

אדם יכול להיות בסיירת מטכ"ל, ועדיין יבגוד באשתו. אדם יכול לבנות את ארץ ישראל כולה – ולפתע לבגוד בה. הציונות לא קורסת כי אין בה ערכים אנושיים. יש בה ערכים רבים, אבל בלי לב זה לא יחזיק מעמד והלב שלנו זה דבר ה', רק כולם מפחדים לומר את זה ומתחבאים מאחורי הסברים מפולפלים שהולכים סחור סחור אך מפספסים את הנקודה. אנחנו מפחדים להניח את האצבע על הנקודה, כי זה נשמע קיצוני או פנאטי או שפשוט כיף לברוח מהאמת, בדיוק כמו אותם נערים שבורחים למחוזות האלכוהול. אבל האמת האחת והיחידה היא שאין דרך אחרת ליהודי לחיות, אלא על פי התורה. זאת האמת ואילו אנחנו שמים על זה פס כאילו מדובר על איזה משהו היסטורי ותו לא.

כבר שנים שאני עובד עם בני נוער מכל הסוגים. אני מסתכל להם בעיניים ואמור את הדברים הללו, בבירור ובגילוי נפש. למרות האמת בפנים, הם מעריכים את זה. כי חשים ויודעים שאני אוהב אותם בכל מקרה, ללא תנאי. את האמת אסור לטשטש, וצריך לצעוק אותה בכל מקום, מתוך אהבה גדולה.