ושכחתם את הגר!
ושכחתם את הגר!

בישראל חיים לא מעט כאלו שאינם יהודים, אך מעורים היטב בחברה הישראלית. האם זו בעיה? אכן, בעיה גדולה מאד ואין פתרונות קסם. 

ובכן, אם חשבתם שהרעיון של בית הדין הפיראטי 'גיור כהלכה' יפתור את בעיית הלא יהודים בארץ, טעיתם. חיים ביננו למעלה מ300 אלף אזרחים שאינם יהודים, מבלי להחשיב כמובן את האוכלוסייה הערבית. הם אינם מקשה אחת, אלא אנשים בעלי גילאים שונים, מוצאים שונים ומגוון סיפורים. רובם המוחלט מבינים שיהדות היא תורה שלמה שצריכה להילמד ומזלזלים בקיצורי דרך.  סוגיית הגיור הינה סוגייה קשה, ופתרונות קלים לא יושיעו אותנו. גיור כהלכה לא מייצרים פתרון אלא אנדרלמוסיא ופגיעה אנושה במרקם המרחב הציבורי היהודי במדינת ישראל ומספקים גיור קל ללא מאמץ, עם הצהרה בלבד על מנת לספור ראשים.

כפי שפורסם ב'שביעי', הגאון הרב רבינוביץ' והרב ראם הכהן מסתייגים מגיורי המבוגרים של גיור כהלכה. יתכן, שיש מי שנוח לו שאחרים עושים עבורו את העבודה, בדרך להפרדה מושלמת של דת ומדינה בישראל. הביקורת איננה נגד הגאון הרב רבינוביץ', אלא על אותם שמשתמשים בשמו כדי להחריב את עולם הגיור הממלכתי. זה צריך להיות ברור: אם הגיור, הכניסה לעם ישראל אינה נעשית באופן ממלכתי, אם כך ניתן להיפרד לגמרי מהיהדות במרחב הציבורי, כפי שאמר הרב חיים דרוקמן נשיא 'עמי', שגם לו ככל הנראה יש לפעמים ביקורת על התנהלות בית דין הרבני, ובכל זאת, האלטרנטיבה המפרקת את מערך הגיור הממלכתי היא חורבן הבית כולו.   

לטעמי, לא הדאגה לגרים עומדת בראש מעיניהם של אנשי ורבני גיור כהלכה. מספר ארגונים חברו יחדיו כי לא נוח להם עם הרבנות הראשית. חלקם סבורים שהיא מחמירה מדי או נוהגת בצורה חרדית. חלקם האחר מאוכזבים אולי מאי הצלחתם בבחירות לרבנות הראשית וכעת החליטו לשבור את הכלים. על חשבון גבם של הגרים, מתנהל כאן מאבק של כח ופוליטיקה. לצערי, מאחורי רבנים גדולים מסתתרים בעלי אג'נדה שמבקשים לאסוף כמה שיותר גרים ולא משנה בדיוק מי הם. מחפשים כמות, מסה קריטית שיתגיירו בבית דין אורתודוכסי בראשותם, על מנת ללכת אחר כך לבית המשפט העליון ולתקשורת כדי להתלונן על הרבנות הראשית שמפלגת את העם ומסרבת להכיר בגיורים של בית דין אורתודוכסי למהדרין שיושבים בו רבני ישובים וערים. 

הלכה לא קובעים בבתי משפט או בכנסת, ולכן לטעמי העול שנעשה כאן הוא בראש ובראשונה לגרים עצמם. שום פסיקה של בג"ץ כזה או אחר לא ישכנעו את רבני ישראל לקבל גיור שבעיניהם רחוק מלהיות גיור ברמה הנדרשת. זה נכון שבגלות לא היה קורס גיור או משפחה מלווה ודברים אלו לא מוזכרים ברמב"ם או בשלחן ערוך. מנגד, גם גיור המוני לא היה בנמצא ורק יחידי יחידים דורשי ה' הצטרפו לעם ישראל למרות המחיר הכבד והיו לגרי צדק. לפתע, נוח לאנשים בעלי תפיסה ממלכתית להיות לפתע חרדים, ולהתרפק על הגלות.

נקודה חשובה: אם הגרים אינם מבינים מהי המשמעות של הצטרפות לעם ישראל, מהי המשמעות של תורה ומצוות, של קיומן או אי קיומן של המצוות, זוהי הונאת הגר שאין כמותה. לכן, אין דרך לבדוק את רצינותם הבסיסית של הגרים ואת הנכונות להיות חלק מהעם היהודי ומתורת ישראל ללא לימוד רציני שיתן לגר מעט הבנה לאן הוא בכלל נכנס. 

מהכרותינו הארוכה עם בתי הדין, רובם המוחלט של הדיינים בבתי הדין הממלכתיים עושים עבודתם נאמנה ומתאמצים רבות על מנת להקל כשניתן ולקרב את הגרים. העבודה עוד רבה – נדרשת הרבה תמיכה מצד החברה וישנם קשיים גדולים לציבור המתגיירים בשנים שאחרי הגיור למצוא חברה טובה ונישואין שיתאימו להם. אם 'גיור כהלכה' מעוניינים לסייע לגרים, בשמחה, יש הרבה לעשות אך הסירו ידכם מהגיור הממלכתי, בנפשנו הדבר.