לכבוש את וורשה

לפני שישים שנה היינו סגורים בגטו וורשה, בלי יכולת לצאת. לא היה אוכל. אנשים חיו מקליפות של תפוחי אדמה. ילדים מתו ברחובות.

גיל רונן , כ"ג בסיון תשס"ג

גיל רונן
גיל רונן
ערוץ 7
לפני שישים שנה היינו סגורים בגטו וורשה, בלי יכולת לצאת. לא היה אוכל. אנשים חיו מקליפות של תפוחי אדמה. ילדים מתו ברחובות. אף אחד לא הושיע. לקראת הסוף, מתוך ייאוש, גמלה בלבבות היהודיים של תושבי הגטו החלטה להילחם. הם לא הצילו את עצמם, רק את כבודם. מצד שני, הם גם לא סבלו יותר ממה שהיו סובלים אילמלא ההחלטה להילחם. אף אישה ואף ילד לא היו ניצלים אם היהודים היו מסכימים להתפנות לאושוויץ ללא קרב.

הגטו הישן הוחרב, ובעזרת אומות העולם הקמנו גטו חדש וגדול, במזרח התיכון. הרבה דברים לא השתנו: מרבית התושבים יהודים, כמו בגטו וורשה. הם נושאים על גבם, עדיין, את מורשת הגלות, בצד זיכרון ערטילאי למדי של שנות מלכות. הייאוש הקיומי ותאומו, הבריחה מהמציאות, עדיין שולטים בגטו: היהודים אינם מאמינים שאפשר באמת להיות חזקים, מאושרים וחופשיים. הם מאמינים שאפשר לכל היותר לשרוד, אבל גם זה ,רק אם לא מתגרים באומות העולם, ורק אם יש מזל. הם מאמינים בלחיות את היום, בלעשות כסף, בלדאוג לילדים.

הם לא מאמינים בכבוד. הם מאמינים בבריחה לשעשועוני טלווייזיה ולאשליות של שלום. תיאורטית, זו מדינה ריבונית ששמה ישראל. בפועל, זהו גטו יהודי עם ים, ובגיטו תמיד שלט הטירוף והמורך. ומכיוון שאנחנו עודנו בגלות, אני מתחיל לחשוב שבשביל לשכנע את היהודים, צריך לדבר אליהם כאילו אנחנו בפולין , ולא כאן.

ברשותכם – אנסה.

לא, יהודים, המשיח עדיין לא בא (אם כי יש הטוענים שהוא דווקא התחיל לטלפן, ואפילו השאיר הודעה או שתיים במזכירה). אבל אתם יודעים, יש דברים שבכל זאת משתנים. לגטו שלנו יש היום צבא של ממש. האמת היא שיש לו צבא מעולה. זו לא פנטזיה משיחית. זו אמת. "צבא ההגנה לגטו" הוא צבא אמיתי, עם נשק, ולא סתם נשק: נשק יותר מתקדם מזה של הנאצים המקיפים אותו. ליהודים בגטו החדש יש מכונות ירייה, ותותחים, ואפילו אווירונים. ולא סתם אווירונים: לחיל האוויר של הגטו יש עליונות מוחלטת על כל מה שהלופטוואפה יכול להזניק לשמיים.

זה מדהים , אבל זה נכון וזה בדוק. הצבא של גטו היהודי החדש יותר חזק בים, באוויר וביבשה – מהצבא הנאצי שצר עליו. עובדה ,הנאצים מנסים כבר חמישים - ששים שנה, לכבוש את הגטו שלנו , ופשוט לא מצליחים. באחרונה פנו, בייאושם, לטקטיקות התאבדות נלוזות וחולניות כל כך שאפשר לראות בהן רק הודאה סופית שלהם כי שהפסידו בקרב נגדנו, וויתור סופי על שאריות כבודם הלאומי והאנושי.

עכשיו נשאלת השאלה: אם יש לנו את הנשק, ויש לנו את הצבא, ואם הנאצים הפולנים כבר הגיעו לנקודת ייאוש והתאבדות , למה שלא נכבוש את וורשה? אם הנאצים אינם מכבדים גבולות בינלאומיים ורואים כל שטח כשטח בר-כיבוש , מדוע שגם אנחנו לא נפעל בהתאם לכללים האלה? בואו נודה על האמת ,הרי לא נעים לחיות בגטו. אין לגטו הזה גבול ברור וצפוף בתוכו. אז מדוע שהיהודים לא יכבשו את וורשה כולה, ותסלק מתוכה את הפולנים, או לפחות את רובם המכריע?

ואם יימשכו התקפות הנאצים הפולניים על וורשה אחרי שיכבשו אותה היהודים, מדוע שהיהודים לא יכבשו את מחצית פולין, או את כולה? מדוע שלא ישמידו, יהרגו, ישרפו ויחוררו את כל מה שזז ולא זז בשטח הנאצי, בזעם ובשצף קצף, עד שתהיה ליהודים טריטוריה יותר גדולה מאשר לפולנים, ועד שאחרון הנאצים הפולנים ייכנע כניעה ללא תנאי? מדוע שהיהודים לא יהיו אלה שמחליטים היכן יעברו גבולות הקבע, ויקבעו איזה שטח משאירים לפולנים , אם משאירים , וייקחו לעצמם את השאר?

לפני ששים שנה, לגייסותיו של אנטק צוקרמן היה כוח אש שהספיק בשביל להרוג כמה עשרות נאצים. היום, הנכדה שלו יושבת במטוס שיכול להשמיד עיר שלמה ביעף בודד. מדוע לא להשתמש בכוח האש הזה נגד לובלין, נגד קראקוב, נגד דנציג , נגד כל מעוזי הנאצים בפולניה... או לפחות לחשוב על זה, לדבר על זה, לאיים קצת, להזכיר לעצמנו ולשאר השחקנים בזירה המקומית והעולמית שאנחנו מסוגלים לכך?

ואם לנטוש את המשל הפולני ולחזור לנמשל המזרח תיכוני ,מדוע לא להתחיל להפיל פגזים בקצב של 20 או 30 לדקה. על כל אחת מהערים הערביות ביש"ע ,עד לבריחה כללית של האוכלוסייה?

מדוע לא לאיים על שאר המדינות הערביות במכה גרעינית מאסיבית אם הן יעזו להתערב ,ולעשות זאת בצורה משכנעת .לא עם עניבה, לא לפי כללי הנימוס המערביים, אלא בהתלהמות מזרח תיכונית נאותה עם דפיקה או שתיים על השולחן, וזיק של אטרף בעיניים? יש למישהו תשובה?

מה יגידו הגויים? אני לא יודע מה הם יגידו בטלוויזיה, אבל אני יודע מה הם יאמרו בלב: סוף סוף. כל הכבוד ליהודים. הם באמת יצאו מהגטו.