חוק ההסדרה לא גזל ולא עול!

הצעקן הגדול הוא הצדקן בני בגין, בעל רקורד מרשים בהפרעה להסדרת מתיישבי ישע בהליכי חקיקה ו... סניגורם של הבדואים

הרב ישראל רוזן , כ"ג בחשון תשע"ז

הרב ישראל רוזן
הרב ישראל רוזן
שלומי שלמוני

חוק ההסדרה

'חוק ההסדרה' שעבר בקריאת טרומית בכנסת ישראל זכה לקיתונות של צעקות 'בוז' על עול ונישול, חמס וגזל. צעקן גדול הוא הצדקן בני בגין, בעל רקורד מרשים בהפרעה להסדרת מתיישבי ישע בהליכי חקיקה ו... סניגורם של הבדואים להסדרת התיישבותם על קרקעות הגזולות בידם (ולא יפלא איפוא על מה שפורסם כי בנו אבינדב הוא ממפגיני בילעין הקבועים).

הלה, האב, טען בראיון לרשת ב' כי "חוק ההסדרה נועד למעשה לאפשר גזל באמצעות חקיקה". אחריו מיותרות זעקות השבר המוסרניות של השמאל הפוליטי, המתעטף בגלימת בית משפט וטוען (מן העתונות): "שום חוק שבעולם לא יכשיר גזל של רכוש פרטי".

האמנם, חוק ומשפט לפנינו או שמא פוליטיקה במֵירָעה?

תקנת השוק

'תקנת השוק' הוא מושג בחקיקה הישראלית, ואולי גם אצל אומות העולם, הלקוח מן הדין העברי כערך משפטי-יהודי המהופך לחוקי סדום. תקנה קדומה זו, מימות מהפכת סדום, אומרת כי מי שהגיע לידו בתום לב נכס גנוב או גזול ונתבע להחזירו – ישלם לבעל הרכוש את תמורתו הכספית ולא יידרש להשיב את הנכס שכבר השתקע בידו והושקעו בו משאבים (ניסוח חפשי.

כמו לכל חוק ותקנה יש פרטים רבים שלא פורטו כאן). העקרון אומץ, כאמור, בחוק המקרקעין הישראלי (תשכ"ט-69) לאמר (סע' 10): "רכישה בתום לב - מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון". מה שנדרש מן הבונה או הנוטע בתום לב הוא לפצות כספית את בעל המקרקעין ולא לפנות את ה"מחוברים" (=בינוי או נטיעות בגוף הקרקע).

תקנה זו, בדין העברי, דומה לתקנות חושן משפט נוספות "כגון זה כופין (את הצודק הפורמלי) על מידת סדום". קיימת גם תקנת 'מריש (=קורה) הגזול' ששוקעה בבנין שאין דורשים להרוס מבנה כדי להשיבה אלא ישלם את דמיה. ברוח דומה הן מיקבץ 'תקנות יהושע בן נון' שרובן קשורות להסדר משפטי לפנים משורת הדין של בעלות מקרקעין, "שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ" (ראו ב"ק ל,א). ראו גם מאמרו של הרב יעקב אריאל: 'ישוב שנבנה על אדמה גזולה' בתחומין (כרך לב).

בג"צ: "מקום המשפט שם..." (קהלת ג,טז)

סערת עמונה היא דוגמא בולטת לאפסות המשפט, "ויקו למשפט והנה משפח" (ישעיה ה,ז), ואפרש דבריי הקשים, כולל המילה שדולגה בתת-הכותרת מפסוקו של קהלת. אפשר לקבל בדוחק את היועה"מ לממשלה המאיים על חוק ההסדרה ב...האג, ב'חוק הבינלאומי' האוסר תפיסה קרקעית בשטחי כיבוש. אפשר גם להאמין לאיומו השני, הממוקד יותר: "חוק נתן ולא יעבור בג"צ"! (תהלים קמח,ו).

שיחי וכעסי מכוונים ל"מקום המשפט שם" ה...בג"צ, אשר כולם מנבאין בשמו: 'לא יעבור!' האם מה שמתוקן ומקובל וטוב ויפה ו...צודק בחוק המקרקעין הישראלי הופך לגזל, לעוול ולעושק ולרשע (=המילה המדולגת) כאשר הוא מוחל על מרחבי יהודה ושומרון, כמו מאות חוקים ישראלים אחרים? אם 'תקנת השבים' עולה בקנה אחד, בישראל, עם "כבוד האדם וחירותו", מי מינה את הבג"צ בירושלים לישב על כס האג הבינלאומי? האם תפקיד הבג"צ לדון בצדק וביושר החוקתי בישראל או להזהיר את רוה"מ מפני קשיי התמודדות עם האג או מול נשיא ארה"ב השכיב-מרע הפוליטי?

למסורת חז"ל (פדר"א לה, ובזוהר בר' נז,ב) אדם הראשון נקבר במערת המכפלה, ולפיכך חשק בה אברהם. לא מצאתי במקורות תשובה לשאלה מה היה קורה אילו עפרון היה מסרב למכרה בכל הון שבעולם? יחכימוני קוראיי!  

(נכתב במוצ"ש וירא)