כיצד להתפלל על עצירת הגשמים

שאלה: כבר עבר זמן רב וטרם ירד גשם משמעותי האם יש מקום להוסיף ו'עננו בורא עולם' בברכת שומע תפילה? עד מתי יש להמשיך ולאומרו?

הרב משה כהן , כ"ח בחשון תשע"ז

הרב משה כהן
הרב משה כהן
צילום: עצמי

שאלה: כבר עבר זמן רב וטרם ירד גשם משמעותי האם  יש מקום להוסיף ו'עננו בורא עולם' בברכת שומע תפילה? עד מתי יש להמשיך ולאומרו?

תשובה: המשנה בתענית פרק א' קובעת שלושה זמנים שבהם בוחנים את מצב הגשמים: י"ז חשוון – ת"ח ואנשי מעשה מתענים ומתפללים, א' כסלו – גוזרים ג' תעניות על הציבור מאכילה ושתיה מהבוקר, לאחר מכן – גוזרים עוד ג' תעניות מאכילה ומשתיה מהערב, לאחר מכן עוד ז' תעניות שנהגים בהם חמישה עינויים.

הגמרא מתארת שבימי התעניות האחרונות היו מתכנסים כולם לבית הכנסת ובחזרת הש"ץ היו מוסיפים לאחר ברכת גואל ישראל עוד שש ברכות המבטאות את הצורך בהתעוררות הרחמים על עם ישראל והעלאת זכרונם לפני ה' כדי שיושיעם. כל זאת הביא הרמב"ם בהל' תעניות פרק ד'.

הטור (ס' תקעט) הוא שחידש את התוספת בשומע תפילה בה מרחיבים יותר בבקשת הגשמים וההצלה מהדבר והרעב. לדבריו, תוספת זו הינה חלק מסדר התעניות הציבור שהיו מתקנים החל מראש חודש כסליו.

בנוגע לסדר תעניות אלו כבר נחלקו האחרונים אם יש לנהוג בהם בימינו או לא. הברכי יוסף (ס' תקעה) מביא בשם הלקח טוב ואחרים שנשאלו על כך וחלקם ענו כי אין לנהוג בהם בימינו כי אין לנו סמוכים אולם אחרים סברו כי אנו עושים את שליחות הראשוני. אחרים חילקו בין א"י לחו"ל וכן בין מנהג הדורות הראשונים לדורנו שנחלשו בעניין התעניות. ע"ע כף החיים שהרחיב בכך.

הנודע ביהודה (או"ח לא) נימק הסבר אחר מדוע לא נהגו כן בזמננו. הוא עמד על חילוק המופיע במשנה בתענית יח ע"ב לפיו כל סדר תעניות נאמר דווקא אם לא ירדו גשמים כלל, אולם אם ירדו מעט גשמים ונפסקו לאחר מכן הדין הוא אחר וכיון שאיננו בקיאים לדעת מתי מתחילה עונת הגשמים אנו מסתפקים בתחנונים ולא בתעניות. דברי הנו"ב אולי הולמים את מה שהציג שם הריטב"א בתור 'הוא אמינא' אולם מדברי הרמב"ם עולה שאם והזרעים נבטו ועלולים להתייבש והכל יתקלקל או שירדו גשמים לשדות ולא לבורות ולבארות המצב חמור יותר ולכן גוזרים תעניות נוספות שאינן כסדר זה כלל. ממילא לכאורה אין זו סיבה מוצדקת לחדול מסדר התעניות אלא להוסיף על גביו.

עוד מבואר שם ברמב"ם ששונה זמן הפסקת התענית בסדר התעניות ששם מפסיקים ברגע שירדו גשמים שחדרו לארץ בגובה טפח (ד, יח) בעוד בתעניות אלו מתענים עד שירדו גשמים שיועילו ממש או ימלאו את הבורות (ב, טז). נראה כי ההבחנה תלויה במטרת התעניות. סדר התעניות נובע מיא ירידת גשמים כלל. מצב זה מבטא הסתר פנים ונתק ביננו לקב"ה (כמבואר בפרשת והיה אם שמוע) ומטרתן הוא חידוש הקשר ביננו לבין הקב"ה והארת פניו על כן בעת שירדו גשמים בשיעור מסוים כבר חודש הקשר ואין להמשיך ולהתענות. אולם, התעניות האחרות מטרתן היא בפועל למלא את החוסר של המים הנדרש ואין מפסיקים בתענית עד שיושלם החוסר הפיסי עצמו.

כיון שתפילת עננו במקורה קשורה לסדר תעניות היינו אומרים שדינה כדינן וממילא אין להתחיל לאומרה אלא משבועיים לאחר חודש כסליו עת התחלת ז' תעניות והפסקתה תיהיה מעת שכבר ירדו גשמים בשיעור טפח בתוך האדמה. אולם, מצד שני כיון שזו בקשת רחמים גרידא ניתן לומר שהיא ממלאת גם את המטרה של בקשה ורצון להשלמת מכסת המים הדרושה ואזי יש להמשיך בה עד שבאמת תיהיה ברכה מרובה. דברי ערוך השולחן קיז, ט שכתב שאין להרבות בתחנונים סתם בעניין זה אינם רלוונטים למציאות שלנו בא"י שאנו זקוקים הרבה למים ואין בזה כפיות טובה כלפי שמיא שכן זה בברכת שומע תפילה. אין הדבר שונה מנוסח עה"מ כל החורף בברכת השנים שיש בה תוספת תחנונים על פני הנוסח האשכנזי.

למעשה, אם לא ירדו גשמים משמעותיים מסוכות והגיע י"ז חשוון יש מקום להתחיל לומר ועננו בורא עולם למנהג האשכנזים בברכת שומע תפילה בתפילת הלחש. אם הגיע ר"ח כסלו והמצב זהה יש מקום להנהיג לומר זאת גם בחזרת הש"ץ. יש להמשיך ולומר זאת כל שרואים שעדיין המכסה אינה מספקת יחסית לשנים שעברו.