צבא ניצחון או צבא "שלום"?

אחיעזר וולף , ד' בכסלו תשע"ז

אחיעזר וולף
אחיעזר וולף
צילום: חותם

"הצווחות אף פעם לא עזרו והן גם כאן לא יעזרו", כך הגיב דובר צה"ל לאור התנגדותם הנחרצת של רבנים בציונות הדתית לשילוב בנות לוחמות בשריון. התבטאות קיצונית וחריגה זו מופנית רק כנגד מי שמעז לבקר את רוח הפלורליזם השורה בימים אלו על צה"ל, שעסוק בלדברר את "זכות השוויון" והנחלת ערכי הפמיניזם בחברה הישראלית.

ארגוני הנשים מגלים לאחרונה כישרון מיוחד של הכחשה עצמית. הם מודעות לשורה של מחקרים שיצאו בשנים האחרונות ובהם נקבע כי שילוב נשים בתפקידי לחימה, פוגע בראש ובראשונה בנשים עצמן. כידוע, הפיזיולוגיה של גברים ונשים אינה זהה.

המעמסה הגופנית הנדרשת מלוחמים, אינה מתאימה לגופן של נשים ובקרב חיילות התגלו יותר בעיות רפואיות מאשר בקרב החיילים, על אף שסרגל המאמצים שונה והוא הדרגתי ואיטי יותר לנשים מזה של הגברים. אין מנוס מהמסקנה שהבנות ההולכות ונטמעות בתפקידי לחימה, הן ככלי משחק בידי ארגונים אלו והולכות בעיוורון אחרי אג'נדות הרסניות.

ברוח דברים אלו טען האלוף במילואים יפתח רון טל, כי מאחורי מהלכים אלו עומדים גופים שמטרתם להחליש את צה"ל וכי מהלך כזה פוגע ביכולתו המבצעית של הצבא.

לפני כחודש כתבה חה"כ מירב מיכאלי כי "נגמרו הימים שבהם גברים יחליטו על נשים מה אנחנו רשאיות או לא רשאיות לעשות. איזה סיכון אנחנו לוקחות או לא לוקחות. נגמרו הימים שבהם המדינה יכולה לתלות שלט "אין כניסה לנשים". מה גם שאין לי ספק שככל שיהיו לנו יותר נשים בהנהגה בכל מקום, ודאי בצבא, ככה נתקרב לא רק לשוויון, אלא גם לשלום". צה"ל, לדבריה של מיכאלי, לא נועד כדי לספק כוח למדינה אל מול האויב, אלא כלי לקידום אינטרסים של "שלום" מדומה. לאור זאת, מעניינת במיוחד תגובתה של חה"כ מיכאלי, שהטענות על מגמה מכוונת להחלשת הצבא על ידי שילוב בנות בלחימה הוא "פשוט מזעזע".

כדאי להקשיב גם לדבריה של אור סרי, רכזת מדיניות מגדרית בעיריית תל אביב, הרואה בשילוב נשים כלי להחלשת רוח הלחימה של צה"ל: "נשים לוחמות הן לא החזון הפמיניסטי האוטופי, אך הדבר יסייע לקידום החזון ויקרב את היום בו לא נצטרך ללחום".

לאור טענות אלו, ניתן להבין מדוע הזרם הפמיניסטי-שמאלני משקיע רבות בנושא שילובן של בנות בצבא, מבחינתם הצבא הוא אמצעי להשפיע על התפיסות התרבותיות בחברה הישראלית. השינוי שהתחולל בצבא הונהג בהובלת היוהל"ן (יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים) וצוות נשים מגדרי אותו היא הקימה לטובת הנושא, כאשר רובן המוחלט משויכות לזרם פמיניסטי ראדיקלי מהשמאל הקיצוני, שהובאו לייעץ בנוגע לשילוב בנות בצבא כחוקרות מתחום ה"מגדר". אלו, לדברי אחת מהן, ערכו בקידום תפיסתן מהפיכה בצבא, "מתחת לאפו של המטכ"ל".

שוויון מלא לא יהיה ולא יכול להיות. גברים ונשים שונים זה מזו, רובם המוחלט של התפקידים הצה"ליים פתוחים בפני נשים, אך הדבר לא מספק את מובילי השינוי. הפמיניסטיות רוצות שתהיה להן אפשרות לשנות את כל המערך הצבאי . שוויון לא יהיה גם במבחני הכשירות ליחידות השונות וביכולת הבריאותית והפיזיולוגית, שוויון לא יהיה כי נבראנו שונים. בהקשר זה, אמרה ראש מכינת צה"לי הרבנית מיכל נגן, המתנגדת לשילובן של נשים ביחידות הלוחמות "לא כל הנוצץ זהב ובנות צריכות לדעת לבחור את הזהב ולא את מה שנוצץ".