זהירות, רמאות!
זהירות, רמאות!

צר לי שעלי לכתוב את הדברים. שרי הבית היהודי שכוונותיהם טובות עומדים ליפול בפח אותו טומן להם נתניהו.

הניסיון מלמד שוויתור בחזית אחת איננו פותר דבר. ראו לעניין זה את מיגרון עליה השלום. אדמות הטרשים שעל ההר (שם במיגרון) מעידות כאלף עדים על היות התביעה של הערבים בהובלת אויבי ישראל השמאלנים קנטרנית וארסית - מראשיתה ועד סופה בשעה שההיענות הזדונית של בג"ץ לגחמותיהם מנציחה חורבן ושממה.

אמנם עבדכם התבטא בעבר כי ההסכם במיגרון היה הכרח בל יגונה אלא שמאז השתנו הנסיבות לחומרה. הזמן החולף, ההקפאה הנמשכת, השיתוק שאחז בממשלה, גניזת דו"ח אדמונד לוי, מכבש ההריסות של הממשלה והאקטיביזם הגובר של חונטת "היכל הצדק" – כל אלה מאיינים את האפשרות שסוף סוף יגיע פיתרון גורף וצודק להתיישבות היהודית בארץ ישראל השלמה. פיתרון גורף במשמע כזה שירחיב גבולנו, יעמיק אחיזתנו, יפרוץ וירבה את בתינו ויגדיל את מספר יישובנו.

לא נעים לומר אך צריך. אינני יכול להאמין לנתניהו. חוסר אמונתי זה הוא הרוויח ב"יושר" (אם אפשר לומר כך) שכן דרכו האפלולית שרובה ככולה כחש והטעייה לא מותירה מקום לספק. למרות שינוי נסיבות קיצוני לטובת ענייננו בהיות הנשיא מהבית הלבן הולך לדרכו וממשל חדש אוהד מתחיל או טו טו לכהן, נתניהו כהרגלו - מהסס, חושד, מגמגם ואיננו מסוגל למשול, השם ירחם עליו ועוד יותר עלינו.

שרי הבית היהודי והסיעה כולה עושים בתום לב, כך נראה, מאמצים עילאיים כדי להותיר את עמונה על כנה ולהכשיר באותה ההזדמנות את כל ההתיישבות. חרפה גדולה היא שהדבר לא נעשה עד כה ולא על שרי הבית היהודי נטיל רפש בעניין הנמשך כמעט חמישים שנה. המאמצים נושאים בחלקם פרי (חלקי ולא מספק שכן על פי כל המתפרסם - עמונה לא בעסק...). על כך יש להודות הרבה לבני בגין הראוי להיות מאופסן או מאושפז בהיכל הבושה הלאומי בשל דבקותו הפנאטית בדאגה להסדרת הבדווים מחד גיסא ובגידתו האידיאולוגית באחיו היהודים מאידך גיסא. גם משה כחלון לא יישכח והתנהלותו בעניין זה היא מסמר נוסף בארון הקבורה הפוליטי של מפלגת הקשקושים שלו.

מי שנכווה ברותחין ייזהר בפושרין והייתי מוסיף שכאשר בנתניהו עסקינן ייזהר גם בצוננין ואפילו בקרח (לא יבש...). הניסיון המר מלמד כי ההבטחות, ,הסיכומים והדיו נשארים על הנייר ואילו הגבעות נותרות קרחות כשעליהן מפוזרים הלבבות השבורים.

אני כבר יכול לדמיין את התירוצים בעתיד לבוא (עם הפרת כל ה"סיכומים" דהיום) – "לא חוקתי" יאמר הבג"צ, "האג" תזעקנה כותרות העיתונים, "סוף המדינה היהודית" ייללו עוכרי ישראל המלשינים והמינים . מובן שתישלפנה עוד פרשיות על ביבי (ועל שרה). הרועצים המשפטיים יגלגלו עיניים כהרגלם ויזעקו חמס ואולי אף יוצב על שולחן הממשלה אולטימאטום בדמות איום כל שופטי העליון לאמץ הצעתו (הנדיבה לטעמי) של האקס אהרון ברק - להתפטרות קולקטיווית.

אם לסכם - הרי שקטן אמונה עבדכם ולפי סימנים רבים מדי מדובר במלכודת מסוכנת. הלוואי שאתבדה.