אחיזתנו בארץ

הרב דב ביגון , ז' בכסלו תשע"ז

הרב דב ביגון
הרב דב ביגון
צילום: מרים צחי

פעמיים בכל יום אנו אומרים בקריאת שמע: "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך… למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ד' לאבותיכם לתת להם כימי השמים על הארץ" (דברים יא יט-כא).

יש קשר בין הלימוד ואופן הלימוד של התורה לבין ריבוי ימינו על הארץ, כהסברו של רש"י שם: אם עשיתם כן, ירבו ואם לאו, לא ירבו. וכהסברו של הרמב"ן: שיש ללמד את בנינו באופן שידברו בם בכל העתים שידעום ויבינו אותם וטעמיהם.  

הר"ן והרמב"ן גדולי חכמי ישראל, בלומדם את התורה לעומקה, הבינו את הקשר החי בין עם ישראל לארץ ישראל, וקמו ועשו מעשה – עלו לארץ ישראל למרות הקשיים והסכנות. ביניהם: רבי יהודה הלוי, הרמב"ם, האר"י ז"ל וגדולי המקובלים בצפת, מרן יוסף קארו זצ"ל, אור-החיים הקדוש, תלמידי הבעל שם טוב, תלמידי הגר"א ועוד רבים מגדולי התורה בכל הדורות.

נכון לעכשיו, אנו רואים בחוש כיצד הקשר לארץ ישראל עמוק הוא אצל אותם הקשורים ללימוד התורה בכלל ולפנימיות התורה בפרט. ולהפך, לצערנו הולך ומתרופף הקשר לארץ ככל שמתרחקים מהשורשים היהודיים. המאבק על אחיזתנו בארץ חיינו, הפעם בעמונה, צריך להתנהל לא רק במישור הפוליטי, אלא, ובעיקר, צריך להיות מונחל במערכת החינוך בישראל. ולא רק בגלל ריבוי ימינו על האדמה שד' נשבע לאבותינו ולנו אלא גם בשביל לאחד את החברה הישראלית. כידוע, העץ מתאחד לא בענפים אלא בשורשים. כך גם האומה מתאחדת בשורשים.

יש לחזק ולאחד את כל אותם כוחות באומה הדוגלים בשיבה לשורשים היהודיים באהבה ובאמונה. ומתוך כך נמשיך לצעוד בבטחה במעלה הדרך עד שנראה עין בעין כיצד "לא יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן ד' אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם" (דברים יא כה).

מתוך העלון "באהבה ובאמונה"