יעקב אבינו יוצא לכיוון חרן כדי למצוא את בת זוגתו. בפרשה הקודמת התורה מתארת לנו עד כמה בנות כנען אינן ראויות לעם ישראל.
הן רבקה אמנו, הן יצחק אבינו מתלוננים על נשות עשו ועל התנהגותן הרעה. בין פרשת בריחת יעקב לחרן לבין מפגש עם רחל אמנו נמצאת פרשה של תפילת יעקב בהר המוריה וחלום הסולם.
לכאורה פרשה זאת אינה קשורה לנושא המרכזי שהוא הזיווג של יעקב אבינו עם בנות לבן. ננסה להבין את הרמזים המסתתרים בפרשיות האלה.
נתחיל עם התגובה של רבקה אמנו כלפי נשות עשו הבאות מבני חת. כמו שכתוב: וַתֹּאמֶר רִבְקָה, אֶל-יִצְחָק, קַצְתִּי בְחַיַּי, מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת; אִם-לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת-חֵת כָּאֵלֶּה, מִבְּנוֹת הָאָרֶץ--לָמָּה לִּי, חַיִּים. (בראשית כז,מו). רבקה מתבטאה בצורה קשה ביותר נגד בנות חת.
נראה לומר שמתוך דברי רבקה אמנו ניתן להבין שהן מסכנות את חיי עם ישראל, כאשר היא אומרת: לָמָּה לִּי, חַיִּים.
ראוי לציין שהמילה " קַצְתִּי " כתובה בספר תורה עם "ק" קטנה. בעל הטורים מפרש שרבקה אמנו ראתה דרך נבואה שבית המקדש יחרב, כאשר האות "ק" רומזת לגובהו של ההיכל שהינו "ק" אמה (בגימטריה ק= 100).
כמו שכתוב: "קו''ף קטנה שראתה שעתיד ליחרב הבית שגבהו ק' אמה וקו''ף של ודרור קן לה גדולה שבקש דוד על ההיכל שגבהו ק' אמה שלא יחרב:" (בעל הטורים כז,מו).
"בעל הטורים" רומז לנו ענין נוסף עם דוד המלך שכתב במזמור פד "ק" גדולה כדי שבית המקדש לא יחרב.
נראה בהמשך את הקשר בין בנות חת ובין חורבן בית המקדש?
אנחנו נפגשים מספר פעמים עם בני חת. חת הוא בנו של כנען בן חם (ראה בראשית י,טו). בני חת מכרו את מערת המכפלה לאברהם אבינו.
עמלק נולד מנשות חת. עמלק הינו הבן של אליפז בן עדה- אשת עשו בת אילון החיתי. כמו שכתוב: "אֶת-עָדָה, בַּת-אֵילוֹן הַחִתִּי, וְאֶת-אָהֳלִיבָמָה בַּת-עֲנָה, בַּת-צִבְעוֹן הַחִוִּי. ד וַתֵּלֶד עָדָה לְעֵשָׂו, אֶת-אֱלִיפָז; וּבָשְׂמַת, יָלְדָה אֶת-רְעוּאֵל. יב וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ, לֶאֱלִיפַז בֶּן-עֵשָׂו, וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז, אֶת-עֲמָלֵק; אֵלֶּה, בְּנֵי עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו"(בראשית לו,ב-יב). התורה מדגישה את היחוס של נשות עשו לעם החתי. עכשיו אנחנו מבינים קצת יותר את החשש הגדול של רבקה אמנו מפני סכנת בנות חת.
כאשר יעקב אבינו נפגש עם אליפז זה היה כדי להרוג אותו ח"ו. לשמחתנו יעקב אבינו הצליח לשכנע אותו להסתפק בעושרו ולהשאיר אותו בחיים, כי עני חשוב כמת.
כמו שכתוב ברש"י: "ד"א לפי שבא בידים ריקניות אמר אליעזר עבד אבי אבא היו בידיו נזמים וצמידים ומגדנות ואני אין בידי כלום לפי שרדף אליפז בן עשו במצות אביו אחריו להורגו והשיגו ולפי שגדל אליפז בחיקו של יצחק משך ידו א"ל מה אעשה לציווי של אבא אמר לו יעקב טול מה שבידי והעני חשוב כמת." (רש"י בראשית כט,יא).
ראוי לציין שמצד אחד בני חת מנסים להזיק לישראל ולמנוע את התגלות השכינה ומצד שני הם נעצרים ברגע האחרון.
קרה דבר דומה עם אוריה החיתי שהיה נשוי לבת-שבע לפני דוד המלך. יש מפרשים האומרים שאוריה היה גר צדק ואחרים אומרים שהוא היה גוי במעמד של גר תושב.
נראה לומר ששוב אנחנו רואים מישהו מזרע של חת המנסה להכשיל את עם ישראל ולמנוע את לידת שלמה המלך העתיד לבנות את בית המקדש הראשון. התורה מציינת שאוריה מיוחס לעם החיתי כדי להראות לנו את הדו-פרצופיות של העם הזה.
נחזור לנבואה של רבקה אמנו ותפילת יעקב אבינו בהר הבית. רבקה אמנו ראתה את כל הצרות שבני חת יעשו במהלך הדורות לעם ישראל. לכן היא ראתה את חורבן בית המקדש ביחד עם נשותיו של עשו. יעקב אבינו ניסה לתקן את הנבואה של אמו והקים את בית המקדש דרך הקמת מצבה שבנה בהר הבית.
כמו שכתוב: וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה--יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹקים; וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן-לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ. (בראשית כח,כב).
היציאה של יעקב אבינו מארץ ישראל לגלות בחרן רומזת ליציאה של עם ישראל לאחר חורבן בית המקדש. כמו שמובא בזוהר הקדוש: " ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, רמז כד נפקו ישראל מבי מקדשא ואתגלו ביני עממיא, כדבר אחר (איכה א ו) ויצא מן בת ציון כל הדרה, וכתיב (שם ג) גלתה יהודה מעוני וגו'." (זוהר, ויצא דף קמח ע/ב).
יעקב אבינו היה מוכח לעצור בהר הבית, להתפלל שם ולהעמיד אבן פינה של בית המקדש. כך הוא התכוון להקל על בניו בבנין המקדש ובמניעת הגלות.
בזכות אבותינו שכל חייהם דאגו לנו חזרנו מכל הגלויות לארץ ישראל. עלינו עכשיו להמשיך בדרך של יעקב אבינו ולהמשיך את מה שהוא כבר בנה: נבנה בית גדול ומפואר לכבוד הקב"ה בב"א.