אינדיאנים- זה אנחנו

מאיר גרוס , כ"ה בכסלו תשע"ז

מאיר גרוס
מאיר גרוס
צילום: עצמי

בתגובה על החלטת מועצת הביטחון שעל ישראל לחסל את ההתנחלויות –היהודיות- בארץ ישראל, תהה שר חשוב האם ארצות הברית תחזיר את ניו יורק לאינדיאנים.

נציין כי הוא הגיב לחוסר הוטו האמריקאי של אובמה על ההחלטה. כאילו הבריטים אינם מתנחלים עד היום ברחבי העולם. ובעצם, גם הרוסים, הצרפתים ועוד.

טעות, חברים. או חוסר ידע כפשוטו. ההשוואה ממש לא במקומה.

האינדיאנים, במקרה הזה, הם אנחנו. האומנם צריך לחזור ולהזכיר שזו ארצנו. הן בהקצאתה לנו על ידי ריבונו של עולם והן בפועל היותה נחלת אבותינו. אלו שהלכו לאורכה ולרוחבה, יישבו אותה וחיו בה. שוסי המדבר הערבים, הגיעו אליה רק בעקבות מסעי המלחמה של יורשי מוחמד.

פולשים לפני כ-1400 שנה בלבד. זכות השיבה שלהם תתקיים כאשר יחזרו למדבר הערבי, למצרים וליתר הארצות מהן הם פלשו/ היגרו לארץ ישראל. הרצח של יהודי הארץ במשך הדורות, גירושם לאשור ולבבל בכוח החרב, אינו פוגע בזכות העם היהודי. וגם תלישת בית המקדש וההיסטוריה היהודית מדפי ספרי ההיסטוריה של העולם, לא תשנה את העובדות האמתיות.

ההבדל בין האינדיאנים לביננו הוא שלנו יש תורה. זו הנחתה ומנחה אותנו כעם. זו מלכדת ומחברת אותנו ברחבי תבל. זו שימרה אצלנו את הקשר לעם ולארץ. וחווינו פריחה מופלאה. האינדיאנים הוכו ונבזזו, ולא הצליחו להתאושש. הם נטמעו בין כובשיהם. אנו קמנו מאפר מתינו בכל הדורות וחידשנו שוב ושוב את חיבורנו המעשי לארצנו. רצינו- ולא נותרנו רק אגדה בדברי ימי עולם. קל להניח שהאינדיאנים חולמים לחקות אותנו.

וכאן, מתחיל הכשל. אולי אפילו יתכן שרגשי האשם של אובמה וחבר מרעיו, לגבי האינדיאנים, מובלים אותם לתיקון עוולות היסטוריות. אלא, שבורות – וכנראה גם לא מעט רשעות- מדמים את הערבים לאינדיאנים המסכנים. במקום לראות בהם את הבוקרים הכובשים. הערבים הם אלו שכבשו ארץ לא להם, בברוטאליות ואכזריות. אפילו שבטי היהודים במכה ומדינה, הושמדו. קהילות עתיקות במצרים, בסוריה ולבנון, בלוב ובמרוקו, בעיראק ואיראן, הוכחדו ונעלמו. דרך האסלאם היא בחרב. זאת למדו יושבי העולם, ובעיקר היהודים.

וכאן, אני מבקש להצביע על הטיפשות שלנו. היהודים.

אנו שותקים. זה שנים. ההתעוררות האחרונה באשר לרכוש המיליארדים היהודיים במזרח התיכון, רק מצביעה על המחדל האדיר שלנו. בוודאי מאז שהיינו למדינה. אבל, טוב מאוחר.

אלא שאין להסתפק ברכוש. אנו חייבים להדגיש את העיקר. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. ההתנדבות הבלתי מובנת של ויצמן לוותר על עבר הירדן ל"ידידיו" הבריטים, רק הגבירה את התיאבון הערבי ואת התמרונים של הטבחים האירופים. ואנו לומדים כל יום פרק חדש בציניות הפוליטית.

אז עכשיו זה בידינו. כל נאום, מפגש, הרצאה, ייפתחו במשפטי מפתח על היותה של הארץ שלנו. כדברי בגין: לא בזכות הכוח אלא בכוח הזכות. שאלות הביטחון והכלכלה יהיו רק הבאות בתור, אחרי פתיחת החובה הזאת. בבתי הספר יהיה שיעור חובה המבהיר את האמת ההיסטורית לגבי ארץ ישראל.

והבעלות של עם על ארצו. יוחזרו שיעורי המולדת למערכת החינוך, והשירים הנפלאים על יפי ארצנו- מולדתנו. ילמדו ילדינו את "אהבת ציון "ואת "מצבה", במקום את משוררי האויב. יתמוגגו מ"לבי במזרח (גם אם!) אנכי בסוף מערב". ידעו הדורות הבאים לדקלם את התנ"ך ואת "דרישת ציון" גם בשנתם. ניתן להסתייע בגופים/ עמותות שיאמצו רעיונות שונים. למשל, הקמת ארגון "זוכרים" שיעלה את זכרן של קהילות שהיו בעזה, בבשן ובעבר הירדן. בתי ספר שדה יעסקו בישובים יהודיים שהתקיימו בכפר יאסיף ובפקיעין.

כשאנו נרים בעוז את דגלנו, אומות העולם בעל כרחם יענו אמן.