האם השינוי האמיתי מגיע לאיראן?

היכונו ליום רביעי, 15 במרץ 2017

ד"ר מרדכי קידר , כ"ו בכסלו תשע"ז

(צילום: דניאל רצבי)

המבנה החברתי של אוכלוסיית איראן מורכב מאוד, שכן אין עם איראני, יש אזרחים איראניים המחולקים לקבוצות אתניות רבות: פרסים (כ-60 אחוז), אזרים, כורדים, בלוצ'ים, ערבים, תורכמנים ועוד עשרות קבוצות אתניות קטנות.

הדת העיקרית באיראן היא האסלאם השיעי הכולל כ-90 אחוזים מאוכלוסיית המדינה, ואילו הסונים – בעיקר כורדים ובלוצ'ים – מונים כעשרה אחוזים. המדינה מכירה ביהדות, בנצרות ובדת הזורואסטרית ומקצה לכל אחת מושב בפרלמנט.

עיקר הדת הזורואסטרית הוא אמונה בשני אלים, טוב ורע, והעולם הוא זירת התגוששות ביניהם. היום הוא הזמן שבו האל הטוב מנצח, והלילה הוא זה שבו מנצח האל הרע. האירועים הטובים מנוהלים על ידי האל הטוב, ואילו הרעים הם תוצרת ידיו של האל הרע.

הדת הזורואסטרית הייתה הדת הרשמית של האימפריה הסאסאנית הפרסית, שחוסלה בשל הכיבוש הערבי-אסלאמי במאה השביעית. הערבים כפו על רוב מאמיני הדת הזורואסטרית את האסלאם, והטילו ענש מוות על מי שנשאר נאמן לה. למרות זאת, רבים מבני איראן היום אם זורואסטרים, המעמידים פנים כאילו הם מוסלמים. אף אחד איננו יודע מי זורואסטרי ומי מוסלמי, כי כולם אומרים שהם מוסלמים, יודעים להתפלל ומכירים את המצוות והמנהגים של האסלאם.

במהלך הקריירה האקדמית שלי נפגשתי בחו"ל עם גולים איראנים רבים, וחלק מהם סיפרו לי שמספר האנשים באיראן הנאמנים לדת הזורואסטרית הוא מיליונים רבים, והם מצליחים מאוד בהעמדת פני מוסלמים עד כדי כך שיש להם נוכחות מרשימה בקרב שלטון האייתוללות. רבים מהם משרתים בצבא איראן ובמשמרות המהפכה האיראנים, ומספר לא מבוטל מהם הגיעו לדרגות הגבוהות ביותר במשמרות המהפכה.

מידי פעם הם פורצים בהפגנות, והפעם האחרונה הייתה בשנת 2009, אחרי שהבחירות לנשיאות אירן זוייפו ונחטפו בידי נאמני מחמוד אחמדי-נג'אד. המדינה התמלאה בהפגנות, שאילו היו ממשיכות היו האייתוללות בורחים במטוסים שעמדו מוכנים ומתודלקים בנמל התעופה של טהראן. האופן הברוטאלי שבו דוכאו ההפגנות הביא אותן לסופן, עד הפעם הבאה. הנשיא אובמה באותם ימים לא הביע תמיכה בהם, כנראה בשל הסימפטיה שהוא רחש – ועדיין רוחש – לשלטון האייתוללות, דבר שהביא אותו חמש שנים אחר כך להעניק לשלטון אפל זה את האפשרות להמשיך בעוד כעשר שנים את תכניתו השטנית לפתח נשק גרעיני.

ביום רביעי, 15 במרץ 2017 יחול חג זורואסטרי ששמו צ'האר-שנבה סורי. זורואסטרים בכל רחבי איראן מתכננים לאותו יום את "חג החירות" שבו הם שוב יפרצו לרחובות וינסו להפיל את שלטון האיתוללות. הם מניחים שאם יעלה בידם לסלק את שליטיהם המוסלמים, ישוב בנו של השאה, הגולה באירופה, לאיראן כדי להנהיג את המדינה כמו אביו שסולק בסוף 1978.

הזורואסטרים מתארגנים באמצעות אמצעי התקשורת החברתית ובאמצעות העברת המידע מפה לאוזן בקרב האנשים הנאמנים עליהם. הם מניחים שיש בידם מספיק זמן עד אמצע מרץ הקרוב כדי להביא את השמועה לאזני כל הזורואסטרים ולהכינם נפשית ופיזית ל"חג החירות".

האם התארגנות זו יכולה להביא את שלטון האייתוללות לסופו? בהחלט כן, אם הזורואסטרים אכן יזרמו בהמוניהם לרחובות ויגררו אחריהם מגזרים נוספים הנמצאים בשולי החברה והכלכלה באיראן וסובלים מהשחיתות הנוראה שפשתה בקרב אנשי השלטון. אם הזורואסטרים הנסתרים הרבים המשרתים בכוחות הביטחון יפנו את כלי נשקם נגד עמיתיהם המוסלמים, הדבר ישתק את כוחות הצבא, את משמרות המהפכה, את כוחות הבסיג' ואת זרועות המודיעין למיניהן, והדבר יאפשר לזורואסטרים ברחוב להשתלט על המרחב הציבורי ולהשליט עליו את האג'נדה שלהם.

הזורואסטרים שבחו"ל, המעודדים ומפרסמים את "חג החירות" מקווים שהפעם הניסיון יצליח, בעיקר מפני שהנשיא האמריקני החדש דונאלד טראמפ אינו חשוד בנטיה לאסלאם ובוודאי לא לאיתוללות השולטים באיראן, ולכן הוא, בניגוד לאובמה, יתמוך במורדים וינקוט צעדים ממשים נגד השלטון האיראני אם יפעיל יד קשה נגד המורדים, כפי שעשה בשנת 2009.

אינני ממליץ לעצור את הנשימה בציפייה להצלחתם של הזורואסטרים באיראן, שכן (א) לא ברור עם הם רציניים בכוונתם וברצונם לצאת לפעולה נגד השלטון שהם שונאים, ו(ב) גם אם הם אכן ייצאו לרחובות, האם יצליחו להביא את האייתוללות אל המטוסים והחוצה. הדבר תלוי בגורמים רבים שקשה להעריך את פעולתם בהגיע יום הפקודה.

עם זאת, לאור נחישותם של המארגנים, יש לי יסוד סביר להניח שהם אכן מתכוונים להוציא את תכניתם לפועל, בסביבות אמצע מרץ הקרוב. מעל בימה מכובדת זו אני שולח להם את ברכת ההצלחה. מדינת ישראל תשמח לחדש את ימי הקשרים הטובים עם איראן שהיו עד המהפכה האסלאמית שחיסלה את שלטון השאה בשלהי 1978.