משפט אזריה  - שערורייה

בעז שפירא , ה' בטבת תשע"ז

בעז שפירא
בעז שפירא
צילום: עצמי

משפט אזריה - שערורייה שאין כדוגמתה

הלוואי שהדברים שאותם אכתוב לקמן יתבדו, לצערי הסיכוי לכך נראה נמוך. כפי שיבואר ויפורט הרי שבעניינו של "החייל היורה מחברון" אלאור אזריה, מה שקרוי משפט אינו משפט  אין כאן עשיית צדק, אין אפילו מראית עין של צדק. ההיפך מכל האמור הוא הנכון.

כזכור, ארגון השמאל הקיצוני בצלם ייצר סרט "המתעד" ירי של חייל במחבל השוכב על הקרקע. הסרט המוגש בצלמו של הארגון מתיימר להציג חייל צה"ל פושע היורה למוות בערבי חסר ישע. מהומה רבתי התעוררה ובה דשו הרבה ולכן לא אחזור על הידוע.

נסקור יחדיו את השתלשלות האירועים ואת ה"משפט" המתנהל נגד החייל, שלב אחר שלב:

מיד לאחר פרסום הסרט הזדרז הכסיל בוגי יעלון לחרוץ את דין החייל היורה באומרו: "...האירוע הוא חמור ביותר ומנוגד באופן מוחלט לערכי צה"ל ולרוח הלחימה שלו ". בחלוף כמה ימים המשיך יעלון בשפיכת דמו ורמיסת חזקת החפות של אלאור באומרו במליאת הכנסת: "....אירוע חריג של חייל שסרח ולא של גיבור..."

הרמטכ"ל אייזנקוט בתיאום עם יעלון הורה למצות את החקירה וציין: " זה לא צה"ל, אלה לא ערכי צה"ל וזו לא תרבות צה"ל".

ראש הממשלה אף הוא לא עיכל באותו הזמן שסייג לחוכמה (ולהגינות) הוא שתיקה. ואלו המרגליות שיצאו מפיו ביום האירוע: "מה שהתרחש בחברון איננו מייצג את ערכי צה"ל ". בחלוף כמה ימים וככל הנראה בעקבות סערה ציבורית במחאה על הפקרת החייל ריכך את הטון במעט.

למותר לציין את התקשורת העוינת ש"פרשניה" ו"כתביה" הצבאיים והמשפטיים דברו על ה"רצח" כעניין מוגמר, וציינו במילים מפורשות את הבושה שבה הם חשים נוכח מעשי החייל, את הכתם שהטיל על כל המערכת, את אומללות ההרוג ומשפחתו ואת ההתדרדרות ה"מסוכנת" במוסר הלחימה של צה"ל. פרשת "החייל היורה בחברון" סוקרה מראשיתה באופן נרחב בתקשורת, בכותרות הראשיות של העיתונות הכתובה וגם במהדורות החדשות ובתכניות האקטואליה בתקשורת האלקטרונית.

הדיון התקשורתי הנרחב עסק ב"רצח" חסר ישע כעניין מוגמר ומוכח כאשר ודאי שבית משפט יקבע כך, "לאור הנסיבות החמורות של האירוע". מי שניסה לומר או לטעון אחרת הוצג כפשיסט, כאינטרסנט, כ"מוטה" וכמי שאינו דמוקרטי ולא מבין חוק מהו.

בעקבות יחסה של התקשורת המקומית, בעידוד גורמים עוינים מהשמאל ובהיות הערבים מלבים את העניין כמוצאי שלל רב, החלה הזירה הבין-לאומית גועשת כשחיצי ביקורת מופנים אל מדינת ישראל, אל צה"ל וחייליו, אל מערכת המשפט הישראלית" אל ה"כיבוש המשחית" ומה לא ....

ההחלטה על קיום משפט התקבלה כעניין מובן מאליו אלא שכל המתנהל סביב משפט זה הוא פארסה אחת גדולה שבינה לבין משפט צדק אין ולא כלום. כתב האישום כוון בתחילה להיות מושתת על עבירת "רצח" אלא שהתעשתות של הפרקליטות הפכה סעיף מגוחך זה בנסיבות העניין ל"הריגה" – גם היא מופרכת מיסודה...

לאור התבטאויות מפקדי הצבא, שר הביטחון, ראש הממשלה וכמעט כל הבכירים במערכת  הפך המשפט לסוג של משפט ראווה, כאשר בהיות הפורום הדן בתביעה פורום של שופטים צבאיים נושאי דרגות, איבד "משפט" זה כל ערך והוא נעדר לכתחילה כל יסוד של הגינות ואובייקטיביות (כפי שיוכח בהמשך). המערכת הביטחונית כולה, גם המדינית בחלקה, שדרה כל הזמן שהמסר שאזריה מעביר מנוגד לערכי צה"ל. מיהו השופט הגיבור שיחשוף ערוותם ויגלה קלונם של אלה ברבים?.....

על מנת להבטיח את הצלחת התביעה גויס למלאכה תובע חיצוני מה"אזרחות". מדובר בעורך דין פרטי שכל משימתו עם גיוסו היא לפעול להשגת הרשעה. מה טעם מצאו מקבלי ההחלטות לגייס עו"ד חיצוני מהשורה הראשונה ומדוע עלינו האזרחים לממן הוצאות חריגות הקשורות בהעסקת עורך דין כזה? הפתרונים לקוראים.....

תוך כדי ניהול ה"משפט" קודם בתפקיד עד מרכזי, מפקדו הישיר של אזריה, אף על פי שהלה העיד במשפט (נגד החייל כמובן). טענות על "שוחד לאור יום" נדחקו לקרן זווית, התקשורת סירבה לחוקרן ואיש אינו נותן את הדין על קידום בדרגה שהנו פסול בעליל בהיותו נראה כ"תמורה" עבור "יישור קו" עם המערכת.

ידוע על מקרים בהם חיילים או מפקדים רצו להעיד בעד אזריה אך חששו לעשות כן מאימת המערכת הצבאית. חלק מאלה התראיין בתקשורת, על פי רוב תוך הסתרת זהותם בשל החשש שאותו הביעו.

למרות היות המשפט עוסק בסיטואציה מבצעית בהרכב השופטים יושב רק איש צבא אחד שאחז בנשק וכמדומני שהוא אינו משפטן. המשפטנים שבשופטים ילמדוהו מן הסתם פרק בשפיטה "אובייקטיבית ונאורה" לפי מיטב המסורת הפוסט מודרנית והשמאלנית שהצליחה לחדור לתוככי צה"ל, בעניינים רבים.

הרכב זה שבלשון המעטה אינו אידיאלי מגלה תוך כדי ניהול המשפט יחס בעייתי להגנה. כך למשל היחס לעדים לטובת החייל, כך אי היענות לבקשות ההגנה. מקרה בולט כזה היה בעת שההגנה בקשה להעיד את אלוף משנה ישראל שומר שדלק אחר מחבל "חסר ישע" שרגע קודם זרק עליו אבנים ובהיות המחבל במנוסה ירה בו וחיסל אותו. בית הדין סירב לשמוע עדות הקצין...

משהו שקשה להאמין לו: בעוד המשפט נגד אזריה מתנהל קודמו שניים מתוך שלושת השופטים ב בדרגה ובתפקיד. בהודעות נטולות בושה אותן פרסם צה"ל תוך כדי ניהול המשפט דווח כי השופטת מאיה הלר כמו גם השופט כרמל ווהבי יועלו בדרגה ויקודמו בתפקיד!!!

אין הבמה הזו רחבה דיה כדי לתאר את כל העוולות אלא שדומני שאין בנמצא ולו קורא אחד הגון שלאחר קריאת הדברים לא יבין - משפט אין כאן, צדק בוודאי אין כאן. מה שיש זה מסע צלב נגד חייל אחד בודד שהופקר בשטח ומוגש על מגש של כסף וכקרבן למולך לשונאי ישראל מבית ומחוץ.

זהו הליך "משפטי" שזוהם מראשיתו אגב רמיסת כל החוקים, הפרת כל הכללים והתעלמות מהאמת, מגורל החייל, מההשפעה ההרסנית שיש למסע הרדיפה הזה על חיילים קרביים באשר הם, תוך הפרה בוטה של כללי הסוביודיצה ויצירת מראית עין של הליך מושחת ומשחית. התוצאה הצפויה מראש תינתן כאתנן לאויבי ישראל ותשמש לדיראון עולם אות קין על מצח השותפים במעל – תקשורת מרעילה, "מנהיגים" שפלים ומתרפסים, "שופטים" הנחזים כעושים מלאכתם פלסתר בעודם מקודמים בדרגה ובתפקיד.

כאמור בראשית הדברים - הלוואי שאתבדה, שאם לא כן ייגרם לצה"ל, לחייליו ולכולנו נזק קשה ממנו ייקח זמן רב להירפא.