פוליטיקלי קורקט

אלוף משנה במילואים ארז וינר בטור מיוחד לקראת השבעתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב, "קיצו של עידן הפוליטיקלי קורקט".

ארז וינר , ז' בטבת תשע"ז

ארז וינר
ארז וינר
צילום: Yossi Zeliger/Flash90

בחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב מסמלת את קיצו של עידן הפוליטיקלי קורקט.

סופה של תקופה בה למדנו לכבס מילים בקפידה: רצף ארועי טרור זכה לכינוי תהליך שלום, נרצחים בפעולות טרור נתעבות- קורבנות שלום, רוצחים שדוקרים ילדות והורגים משפחות בדם קר- פעילי טרור ועוד

מוסלמי שיורה לכל עבר במועדון - מעורער בנפשו

הסכסוך הישראלי - פלסטיני הינו הבעייה הבוערת במזרח התיכון, שאם רק נפסיק לבנות בהתנחלויות ונקים עוד מדינת טרור בלב ארצנו, יסתיימו צרות העולם כולו.

זאת, כשבסוריה כבר הפסיקו לספור הרוגים,  בתימן מתנהלת מלחמה עקובה מדם ובלוב השבטים השונים שוחטים זה את זה.

גרשנו עשרת אלפים יהודים מביתם כדי לקרב שלום (או למנוע חקירת ראש ממשלה), קראנו לזה בשם המכובס 'התנתקות' וקיבלנו משטר טרור שבנה טילים ומנהרות וכבר ניהל מולנו שלוש מלחמות בפחות מעשור.

אז עכשיו, כשתם עידן הפוליטקלי קורקט, אפשר ורצוי להביא לסיומו המוכרז של ההליך שהביא עלינו גלי טרור רצחניים ובלתי פוסקים. הליך שבנה מדינת חמאס בעזה ואיפשר לה להתחמש ולהפוך לאיום על שלומם של אזרחי ישראל.

הליך שאיפשר לקבוצה קטנה של אנשי הארגון לשחרור פלסטין להפוך למולטי מיליונרים (יש יאמרו מיליארדרים) בזכות גניבת תרומות שמועברות להם מכל העולם ולשלוט ברחבי יהודה ושומרון בחסות צה״ל המונע מהחמאס לעשות להם מה שעשה לחבריהם ברצועת עזה.

מדובר כמובן, למי שלא הבין בהסכם אוסלו. הסכם שמאז שנחתם הביא עלינו נהרות של דם ואיפשר לאויבנו להכניס ולעיתים אף לקבל מאיתנו אלפי כלי נשק ביהודה ושומרון, שלא לדבר על טילים, רקטות, ומשגרי נשק נגד טנקים ומטוסים ברצועת עזה.

כשאמרנו ׳אל תתנו להם רובים׳- התעסקה התקשורת בארון המתים וברבין במדי נאצי- שניהם פרובוקציות בהובלת ארגון ׳איל׳ ואבישי רביב- או ׳שמפניה׳ כפי שכונה על ידי מפעיליו בשרות הבטחון הכללי.

כשהתרענו שנסיגה בהולה מגוש קטיף תביא לטילים על אשקלון (לא העזנו לחשוב על גרוע מכך), לעגו לנו על הסטרייה ונסיונות להלך אימים.

אז עכשיו, בחסות שני הארועים המרכזיים בהם עסקה התקשורת בשבועות האחרונים- תגובת ראש הממשלה לתחקיר של אילנה דיין ובחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית- הגיעה העת להכריז מלחמה בתופעת ה׳פוליטיקלי קורקט׳ ומכבסת המילים המקובלת ולדבר עם העם בשפה ברורה ומובנת.

אין ולא תהייה חלופה לחלוקת הארץ שבין הירדן לים.

כל נסיון שכזה, ייצר עוד טרור ועוד צרות כדוגמת הנעשה ברצועת עזה.

אין ולא היה עם פלסטיני ובטח שלא צריך להמשיך ולקיים אותו באמצעות מנגנון פליטות מדומה.

אותם ערבים שבחרו שלא לברוח במלחמת העצמאות ונשארו בבתיהם, למרות קריאת מדינות ערב- הם היום קבוצת הערבים שנהנית מתנאי החיים הטובים ביותר בעולם הערבי- מבחינה פוליטית, דתית וכלכלית.

תושבי יהודה ושומרון הערבים כבר כיום נהנים מתנאי מחייה יותר טובים מכל שכניהם בירדן, במצרים, בתימן, בלוב, בעיראק, שלא לדבר על סוריה. הפתרון לגביהם הינו בדומה למה שהם נהנים ממנו היום- שלטון עצמי וניהול ענייניהם האזרחיים.  אוטונומיה כפי שניסח בגין בהסכם עם מצרים.

הפתרון האמיתי היחיד שיכול לשפר את המצב ברצועת עזה נמצא מעבר לגבול עם רפיח המחולקת במדבר סיני הריק. המיליארדים שנשפכים לשווא לחולות עזה יכולים וצריכים לשפר את איכות החיים של העזתים והבדואים בסיני. מה שגם יכול לסייע במאבק בדעאש בסיני.

יקפצו אבירי השלום ויצעקו שזה לא יעבוד והעולם לא יסכים, אז זהו- הכללים השתנו.

באמריקה החל מעוד פחות מחודשיים יש נשיא אחר, לא ברק חוסיין אובמה.

ברוסיה, מולך בכיפה נשיא שגם הוא לא מאבירי הפוליטקלי קורקט.

מדינות ערב עסוקות בבעיות קשות יותר מישראל, שלפתע הופכת מאויב לידיד או לפחות למשענת אפשרית מול אויב משותף.

ארופה, תגידו, אז זהו שהגברת הזקנה הזו דועכת ושוקעת בבעיות פליטות שיעסיקו אותה יותר ויותר. חופי לוב והגבול עם תורכיה, מעסיקים את ארופה יותר מרמאללה וירושלים.

בשווקים במזרח, העניין מעולם לא היווה בעייה אמיתית

ואפריקה, נו באמת.

אז זהו חברים, הזמן הגיע...

אפשר להפסיק לשחק בכן- לא- שחור-לבן ולהתחיל לדבר באופן ברור ומובן.

יש איסלם קיצוני

הוא משתמש בטרור כאמצעי להשיג מטרות

אין עם פלסטיני ומעולם לא היה ולכן לא צריך להמציא לו מדינה, מה גם שמדינה שכזו תהפוך מיד לחממת טרור בדומה לרצועת עזה.

ישראל הייתה ותשאר מדינה יהודית ודמוקרטית ולתושבים הערבים ביהודה ושומרון ניתן אוטונומיה רחבה.

לכל המוטרדים ואבירי זכויות האדם, אוכל לומר שני דברים: ראשית, ישנן דוגמאות רבות ברחבי העולם לסידורים דומים ושנית, גם היום מצבם של ערביי יהודה ושומרון בהיבטי כלכלה, זכויות הפרט ונגישות לחינוך ובריאות- גבוהה ממרבית קרוביהם במדינות ערב השכנות.

הסכם אוסלו לא הביא לנו דבר מלבד טרור ושכול.

שרתתי כחייל ומפקד ברחבי יהודה ושומרון מתחילתה של האינתיפאדה בדצמבר 1987 ועד להסכמי אוסלו- התמודדנו עם זריקות אבנים, שריפת צמיגים והשלכת בקבוקי תבערה. ארועי ירי אם היו, היו ספורדיים ומציאת נשק חם בידי מישהו נחשבה ארוע החודש.

ואז, בדיוק אחרי שסיימנו להדביר את גל הטרור הזה, כשערפאת זכרו לא לברכה היה בשיא בדידותו בשל תמיכתו בסדאם חוסיין וארגונו היה על סף פשיטת רגל- לפתע הענקנו לו הנשמה מלאכותית בדמות הסכם אוסלו והכנסנו אותו כמנצח לעזה ו ליריחו.

אינני מאלו שסבורים שפרס וחבריו הם בוגדים, אני טוען שהם טעו בענק וכמו כל מהמר כפייתי היו משוכנעים שאם רק יגדילו את ההימור עוד במעט, יתהפך הגלגל והשלום יפציע.

עם השנים היו כאלו שאכן התאהבו בתהליך, שסידר להם טיסות אינספור לוועידות ומפגשים והיו כמובן גם אלו משני הצדדים שאף הרוויחו לא מעט מהתהליך. לא בכדי יש המכנים את העיסוק בנושא לא Peace process אלא  peace business.

השמאל הישראלי, שבאמת ובתמים רצה לקוות שניתן להגשים חלום ואולי על הדרך לחזור לשלטון- אימץ את ההסכם כ'תורה מסיני' ופעל לפי הכלל של ׳כזה ראה וקדש׳. אין שאלות ותהיות, שלום עכשיו ולא ניתן לאף אוטובוס מפוצץ להפריע בדרך.

אז חברים, הכללים השתנו ועכשיו צריך רק להגיד את זה בקול רם וצלול- ביטול הסכמי אוסלו ומחיקת רעיון העוועים של מדינה פלסטינית בלב מדינת ישראל- הם תחילת הפתרון לכל בעיותינו.

ויפה שעה אחת קודם...