על ערכים, מוסר ומשפט

מחבל דינו מוות. אין שום בעיה בחיסול מחבל מבחינה מוסרית.

אריאל קלנר , י"ח בטבת תשע"ז

אריאל קלנר
אריאל קלנר
צילום: עצמי

לבמאמר זה אתייחס לפרשת אזריה על היבטיה המוסריים, הערכיים והמשפטיים-פרוצדורליים.

למען הדיון, אני דווקא אקבל את קביעת בית הדין, שאזריה חיסל את המחבל ולא מתוך הגנה עצמית (למרות שיש הרבה מה לומר על הקביעה הזו).

1. מבחינה מוסרית, מחבל דינו מוות. אין שום בעיה בחיסול מחבל מבחינה מוסרית. בוגי יעלון חיסל וביצע וידוא הריגה באבו ג'יהאד, צה"ל מחסל מחבלים מהאוויר, מהים ומהיבשה. מי שמקשקש ערכים אחרים, מי שבעיניו אזרח תמים, אזרח אויב, מחבל, חייל צה"ל ואזרח המדינה, הם על אותו מישור - שיבדוק הוא את ערכיו. מוסרי הוא לא.

מי שחושב שאזריה גיבור - טועה (אין גבורה בחיסול פצוע על הארץ. גם אם הוא מחבל). מי שקורא לו פושע - הוא רשע. הוא אדם בעל סולם ערכים מעוות - בין אם זה נובע משום שהוא מקדש את הפרוצדורה ובין אם זה מפני שהוא לא מבין את ההבדל בין רעים לטובים, בין אויב לאח אוהב. 

2. מבחינה ערכית - אנחנו במלחמה. המלחמה איננה אירוע פלילי. גם מלחמה בטרור איננה מלחמה בכנופיית פשע. כל הניסיון להחיל אמות מידה של מלחמה בפשע, במלחמה בטרור, הינם ביטוי ל"אבדן עשתונות ערכי", כפי שניסח זאת בוגי יעלון. לא פחות.

3. מבחינה משפטית-פרוצדורלית, יש הבדל בין לקיחת חוק לידיים, להחלטה של המדינה. למדינה יש סמכות על חיסול האויב. לפרט אין. אם הפרט מחליט לחרוג מהנהלים עליו לתת את הדין.

הבעיה בכל הסיפור של אזריה, היא שמישהו החליט להחיל נורמות מוסריות ערכיות מעוותות ולשפוט את החייל שחרג מנהלים, עפ"י הדין הפלילי ולהאשימו בהריגה. על כך הציבור מתקומם. ברור שלחבורה ה'טהרנית', ה'נאורה' בעיני עצמה, נוח להאשים את הציבור בהתבהמות, בחוסר הבנה ובהוכחה נוספת לעצמם, עד כמה הציבור צריך חינוך מחדש לערכים ההומניסטיים הנעלים של אותה קבוצה.

אולם מי שאינו מגיע מתודעה נפשית מתנשאת, מי שבשבילו הציבור אינו חבורת בבונים (מנשקי קמעות ומזוזות?) שצריך לאלף, מבין שכאשר מעל 60% תומכים בחייל, זה נובע ממשהו שמציק להמון ולא מזה שכולם פה דעא"ש. הוא מבין שהציבור חש הזדהות עם חייל שנקלע לזירה מבצעית, שראה מחבל רוצח, אויב עמו, מנסה לרצוח את חבריו והגיב כפי שהגיב.

הציבור מבין שלא ניתן להעמיד לוחם לדין על הריגת מחבל בזירה מבצעית, ושמלחמה באויב איננה מלחמה בגנבים. הרגשות הבריאים האלה קיימים בציבור הרחב, אבל נעלמו מראשי מערכת הביטחון ובוודאי שמראשי מערכת המשפט 

וזה פשר כל הקיטוב שאנחנו רואים פה. הקיטוב בין כלל הציבור לאליטה מנותקת.