האכזבה הגדולה

לאחר נבואת נחום על מפלת אשור, היתה צפיה לעליית מלכות יהודה, והנה חבקוק מנבא נבואה קשה ומאכזבת מאד על עליית בבל.

הרב יעקב מדן , י"ט בטבת תשע"ז

הרב יעקב מדן
הרב יעקב מדן
צילום: ישראל ברדוגו

יונה הנביא ניסה בכל כוחו למנוע את התקבלות התשובה של נינווה בירת אשור. יונה רצה בכל מאודו שאשור תישפט על רעתה לפני ה' עד שלא תבוא להחריב את שומרון ביום פקודה. אם יצליח לגרום לכך שנינווה ואשור יישפטו על רעתם, קיווה יונה שימנע בכך את חורבן שומרון. חז"ל אמרו על כך, ש'יונה תבע כבוד הבן', כלומר, את כבודם של ישראל.

יונה נכשל במשימתו, וה' דחה את פורענותה של אשור, ושומרון אכן חרבה ברעתה, ובניה גלו למחוזות אשוריים רחוקים. גם ירושלים ספגה מכות קשות מממלכת אשור בימי סנחריב, ומיכה בנבואתו הקשה על ירושלים הצליח לגרום לחזקיהו ולעם לחזור בתשובה, ובכך הציל את ירושלים מחורבן בידי אשור (ראו ירמיהו כ"ו). מיכה מקונן על המכות הקשות שירושלים סופגת בימי מנשה מלך יהודה מידי אסרחדון בן סנחריב מלך אשור, ומייחל למפלתה של אשור ברשעתה, כנקמה על מה שעוללה לשומרון ולירושלים. מיכה נותן להבין מנבואתו, שעם חורבן אשור תתאושש יהודה ממפלתה ותפרח מחדש.

נחום, שבא אחרי מיכה אכן נושא את משא נינווה ומודיע שה' לא יעבור עוד על חטאיה. אכן, זמן לא ארוך אחרי נבואתו של נחום חרבה נינווה. עתה המקום לחדש את תקוותו של מיכה על פריחתה המחודשת של יהודה, ונחום אכן רומז עליה.

כאן הגענו לנבואתו המאכזבת של חבקוק. את מקומה של אשור כגברת ממלכות לא תמלא יהודה בפריחתה בעקבות מפלת אשור, אלא ממלכת הכשדים, בבל. היא תהפוך לגברת ממלכות במקום נינווה, ובשל אכזריותה ויעילותה היא תשעבד את עמי הסביבה, וירושלים ביניהם, בשעבוד אכזר וקשה מזה של אשור.

כִּי הִנְנִי מֵקִים אֶת הַכַּשְׂדִּים הַגּוֹי הַמַּר וְהַנִּמְהָר הַהוֹלֵךְ לְמֶרְחֲבֵי אֶרֶץ לָרֶשֶׁת מִשְׁכָּנוֹת לֹּא לוֹ ... וְקַלּוּ מִנְּמֵרִים סוּסָיו וְחַדּוּ מִזְּאֵבֵי עֶרֶב וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו וּפָרָשָׁיו מֵרָחוֹק יָבֹאוּ יָעֻפוּ כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכוֹל:

מתוך הפרק היומי בתנ"ך באתר הקהל של מכללת הרצוג