MAZEL TOV PRESIDENT TRUMP

סוזי דים , כ' בטבת תשע"ז

נשיא ארצות הברית הנכנס, מר דונאלד טראמפ הנכבד, מזל טוב!

לפי המסורת היהודית, בינה יתירה ניתנה לאשה. לפיכך רצוני להעניק לך מתנה: עצה ששווה זהב. עצה שלמדתי על ברכי אמי.

זוהי עצה שהייתה טובה לכל הילדים של אמא שלי, שכיום אחד מהם סופר, שניים  עובדי היי-טק ואחד רופא.

אני משוכנעת שעצה זו תהיה טובה גם לך – עת אתה הופך לנשיא דגול שייזכר בספרי ההיסטוריה.

אז אתה מוכן? זה ככה:  כשיש משהו שחשוב לעשותו, פשוט תעשה את זה כבר. אל תחכה  לכולם. אל תחכה לכלום. תעשה את מה שצריך וזהו.

כשהיינו קטנים, אנו האחים היינו רבים ומתקוטטים בינינו. אמא הייתה אומרת: צריך לעשות שלום, והיא הייתה מסתכלת נניח עליי.

“אבל הוא זה שהתחיל - הוא עשה לי ככה וככה”, הייתי מסבירה, תוך הצבעה על אחד האחים האחרים. “הוא זה שצריך לעשות”, הסברתי.

התשובה של אמא מעולם לא אחרה לבוא: “לי לא אכפת מה הוא עשה – כי כרגע, אני מדברת רק אתך”.

כלומר: תעזבי את מה שהוא, אחיך, צריך לעשות. מוטב שתעשי את, את מה שאת צריכה לעשות.

הנשיא טראמפ: כרגע אני מדברת רק אתך.

כבר ביום הראשון, עליך לעשות את מה שצריך לעשות.

“אבל בנימין נתניהו עוד לא עשה”? זה הרי לא היה מעניין את אימא שלי לכן זה גם לא מעניין אותי -- ולא את אף אימא.

“כרגע אני מדברת אתך” – כך אני זוכרת את אימא שלי אומרת -- עם מבט חודר.

אתה יודע למה אני מתכוונת. נכון, אני מדברת על הנושא של מדינה פלשתינית

נכון, גם אחרי 20 לינואר המיוחל, אין ערובה שבנימין נתניהו יעשה סוף סוף את מה שצריך וייסוג מהרעיון המסוכן ביותר למדינת ישראל שהיה אי-פעם: הקמת מדינה ערבית בלב הארץ.

במרחק 70 מטר (מטר!!) מעורק התנועה הראשי שלנו.

במרחק אופניים מנמל התעופה שלנו. במרחק יריקה מהבירה שלנו.

במרחק אפס מהילדים שלנו.

נכון,  אם נתניהו לא יגיד “לא למדינה פלשתינית” - הוא בהחלט לא בסדר. 

אבל האם זה אומר שגם לך, הנשיא טראמפ, מותר להיות לא בסדר?

אם נתניהו יקפוץ מהגג – גם אתה תקפוץ מהגג? (עוד אמירה יום-יומית של אימא שלי).

לכן שאלתי ובקשתי לך היא זאת: מיד,  עוד לפני שאתה מעביר את השגרירות לירושלים, לקום ולומר שאתה מתנגד באופן נחרץ ומוחלט להקמת מדינה פלשתינית בלב ארץ ישראל.

הרי כך אמר יצחק רבין חתן פרס נובל לשלום.

הרי אין באמת עם פלשתיני נפרד -- כפי שציינה בצדק גולדה מאיר.

הרי אילו היה  עם נפרד שכזה -- עם שפה משלו ודת משלו – גם אז, כפי שאמר בצדק אריאל שרון – כבר הייתה לו מדינה – בירדן.

הרי לא יהיה שלום כאן באזור – עד שמישהו ימצא את האומץ לומר שוב לא למדינה פלשתינית – כפי שהיה תמיד.

הרי מדינה פלשתינית פירושה קץ למדינה היהודית. אמירת כן לברבריות וטרור. כן לשקר וכזב.

אז נכון: נתניהו עוד לא אמר.

אייפק עוד לא אמר, רון דרמר עוד לא אמר, גלעד ארדן עוד לא אמר, איזי ליבלר עוד לא אמר, צחי הנגבי עוד לא אמר, יאיר לפיד עוד לא אמר.

האפיפיור עוד לא אמר,  מז”כל האו”ם עוד לא אמר,  תרזה מיי עוד לא אמרה, הניו יורק טיימס עוד לא אמר, הוושינגטון פוסט עוד לא אמר.

הכול נכון.

אבל כרגע – אני מדברת רק אתך.

אם כל הנ”ל היו קופצים מהגג – גם אתה היית קופץ מהגג?

תעשה את הדבר החכם. הנבון. הצודק.  האמיץ.

אל תקפוץ מהגג אחרי נתניהו . במקום זאת, אמור לא למדינה פלשתינית – בלי לחכות לנתניהו.

ומה יקרה אם אפגוש את נתניהו, מה תהיה עצתי אליו?

ובכן זה ברור. עצתי תהיה, שגם הוא, נתניהו, חייב לעשות את הדבר הנכון, בלי לחכות לדונאלד טראמפ ולאף אדם.

אבל כרגע, דונאלד טראמפ – אני מדברת רק איתך.