שירות בנות – למה לא?

איתמר סג"ל , ג' בשבט תשע"ז

איתמר סג"ל
איתמר סג"ל
צילום: עצמי

מסופר על איתמר בן אב"י, בנו של מחדש השפה העברית אליעזר בן יהודה, שפעם הוזמן לכנס חוקרים ואנשי חכמה אודות שאלת חידוש השפה העברית.

בכנס, כאשר עלה לנאום, ספג בן אב"י צעקות וכינויי גנאי מהקהל. לדבריהם, רעיון העוועים של חידוש השפה העברית, קל וחומר בעולם האקדמיה, נועד מראש לכישלון.

כאשר שב איתמר לבית אביו, סיפר בצער לאביו על החוויה שעבר. בן יהודה הקשיש הרים את עיניו ואמר: אמור לי בני, באיזו שפה צעקו עליך חבורת החוקרים? בעברית, ענה הבן. אם כן, אמר בן יהודה, ניצחנו.

המתקפה הפנים מגזרית על סרטון גיוס הבנות של ארגון 'חותם' מילאה בדיוק את מטרתו של הסרטון ובזה נצחונו: דיון חשוב אודות תופעה של נתוני גיוס הולכים וגדלים של בנות דתיות לצה"ל, בעידוד מאסיבי של צה"ל ובגיבוי של מוסדות ועמותות, בראשן עמותת 'אלומה'. עצם הדיון מוכיח שהדברים אינם ברורים מאליהם ושישנן בעיות בגיוס הבנות בהן יש לטפל או לחילופין למנוע את גיוסן של הבנות לצה"ל.

אמנם, בעניין אחד הסרטון פספס את מטרתו. הדיון לגבי שאלת גיוסן של הבנות לצה"ל איננו סביב כוס קפה אותה הן יגישו למג"ד או הטרדה מינית אותה יחוו אולי בצבא, כפי שהציג הסרטון, למרות שאלו דברים שקורים, לחילוניות ודתיות כאחד. גם נושא השמירות המעורבות, בעיה שהחריפה מאד בתקופה האחרונה בהרבה מבסיסי צה"ל אינה הנקודה העקרונית.

איפשהוא רוח הנתינה של המגזר העבירה אותו על דעתו. צבא, כפי שמבאר הרב קוק בדרשה הידועה לפרשת תולדות, הוא המקום בו יעקב אבינו, שכוחו בקולו, מתלבש בבגדי עשיו השעירות. המלחמה איננה מקום טוב שאנו רוצים בו לכתחילה, ודוד המלך נמנע מהקמת בית המקדש עקב מידת האכזריות שדבקה בו במלחמותיו.

הרצון למנוע בנות להתגייס לתפקידי לוחמה או במקומות בהן קיימת אוירה קרבית כמפקדות הגדודים הסדירים, מלבד עקרונות הצניעות וטהרת המחנה, נובע גם מחובה למנוע מהבנות, שנפשן טהורה יותר בדרך כלל, את ההכרח אותו חייבים הבנים לעבור בשדה הקרב.

לא לחינם הזכירה התורה כאשר עסקה במחנה הצבא את התביעה 'והיה מחנה קדוש' 'ונשמרת מכל דבר רע'. העולם הצבאי מספק אוירה שונה מאד מהאוירה האזרחית, ודוקא שם יש להזהר כפליים על קדושת המחנה. על הצד הזה, במקומות רבים השירות המעורב אינו עולה בקנה אחד דברים הללו, בלי קשר לחיילת פרטית זו או אחרת שאולי מקבלת את כל מה שהיא זקוקה לו כחיילת דתייה ושומרת על עצמה מכל משמר.

נקודה נוספת. איננו אמורים לדאוג רק על הבנות 'שלנו', קרי, בנות המיין סטרים של הציונות הדתית מהאולפנות המבוקשות. להן אינני דואג באופן מיוחד, רובן חזקות והן יצליחו לצלוח את אתגרי הצבא באופן טוב. חלקן אפילו מתחזקות בצבא לפי עדותן.

כאשר מעודדים גיוס בנות מוגבר אני דואג לאתה חיילת מסורתית או דתית למחצה, זו שהולכת עם מכנסים וגופיה אך מורשת ישראל חשובה לה מאד. אותה חיילת, שפעמים רבות באה מרקע כלכלי וחברתי נמוך, לא תשלח ליחידות העילית של חיל המודיעין, בהן כל כך גאים ראשי המדרשות המעודדות גיוס. החיילת הזו תשלח לשנתיים באפסנאות הגדוד, בחימוש או בנשקייה, שם תבלה שנתיים מחספסות בקרב נגדים, אנשי חימוש או אנשי מטבח, וכאן אני מעדיף לעצור, פשוט תשלימו בעצמכם.

כאן כדאי לחזור על העיקרון החשוב ביותר. צה"ל טוען כי הוא משקיע בגיוסן של בנות דתיות ושל בנות בכלל ליחידות לוחמות בשל מחסור בכוח אדם. המחסור נובע מקיצור השירות לגברים, ומירידה באחוזי הגיוס הכלליים. בשל כך, משקיע דובר צה"ל עבודה שהוגדרה כאחד מיעדי דובר צה"ל לשנת העבודה, להטמיע בכל דרך את גיוס הבנות הדתיות ואת גיוס הלוחמות.

זו הסיבה שאתם רואים על דפי עיתוני סוף השבוע, בכל שבוע, מפקדת אחרת המספרת עד כמה זה אפשרי ומאתגר להיות לוחמת, שהיא גם אמא וגם מפקדת מעולה ומוערכת. דובר צה"ל שכח ככל הנראה דבר אחד: אם יש בעיה במספר המתגייסים, אולי הגיע סוף סוף הזמן להתפכח ולהתחיל שוב לדבר על מהות. לדבר על רוח לחימה ועל אמונה בצדקת הדרך ולמה ומדוע בכלל ראוי וצריך לשרת בצבא ההגנה לישראל. את ענף תודעה יהודית שסיפק אלפי שיחות עידוד ורוח לחימה ממקורות היהדות סגרו, והתוצאות של הרוח הזו שהביאה לסגירתו כבר מתממשות בשטח.

את המילים 'מסירות נפש', 'הכרעת האוייב' ו'אמונה בצדקת הדרך'  מחקו מהלקסיקון בחטיבת דובר צה"ל, ואחר כך מתפלאים שחיילים מעדיפים לעשות כסף באזרחות או להתרווח בשירות משרדי קרוב לבית במקום לקפוא בקור בשבוע מלחמה שלא יועיל להם דבר. לכן, המלצתי האישית, במקום להעסיק אנשי רוח שעושים כל שביכולתם להכניס ספקות בלבם של החיילים והמפקדים, ספרו ללוחמים כמה טובה הארץ וכמה חשוב להגן עליה, הזריקו להם מנות מוגברות של מורשת קרב ואהבת המולדת, התוצאות לא יאחרו לבוא.