היכולת להתפלל על מה שלא מגיע לי

הרב עזריאל זילבר , ג' בשבט תשע"ז

הרב עזריאל זילבר
הרב עזריאל זילבר
צילום: עצמי

אחת השאלות המטרידות בנושא התפילה היא שאלת ה'מגיע לי'. כלומר, אם מגיע לי לקבל מה שאני מבקש בתפילה, מדוע עלי להרבות בתפילה? ואם לא מגיע לי, האם אני מנסה, חלילה, ל'כופף את ידו' של הקב"ה?!

על שאלה זו ענו רבים וטובים. מפורסמת למדי תשובתו של ר' יוסף אלבו, בעל ה'עיקרים' [חלק ד, פרק יח] האומר, שהשינוי שהתפילה עושה אינו בקב"ה, אלא באדם המתפלל. כלומר, בעצם הדבר שהאדם מתבטל כלפי הקב"ה ומבקש ממנו, הוא כבר מתעלה למדרגה שלא היה בה קודם, ולכן עכשיו מגיע לו, למרות שלפני התפילה לא היה ראוי שתתקבל תפילתו.

ברצוני להתמקד בתשובתו של המהר"ל מפראג לשאלה הנ"ל. הוא טוען [נתיבות עולם, נתיב העבודה פרק ב] שהאדם אכן יכול לקבל גם מה שלא מגיע לו. המהר"ל עושה השוואה בין לשון הפסוק :"מסיר אוזנו משמוע תורה – גם תפילתו תועבה" [משלי פרק כח] לבין דברי חז"ל :"תפילת שיכור – תועבה" [עירובין סד.] כמו שתפילת שיכור היא תועבה, כי הוא במצב שהגוף שולט עליו ללא שליטת השכל, ממילא כל תפילתו היא חומרית לחלוטין, וכל מה שהוא יכול להתפלל עליו הוא עוד בקבוק וודקה....כך גם מסיר אוזנו מלשמוע להנחיית התורה, תפילתו היא לצורך גופו בלבד, לפיכך, לא רק שהיא איננה רצויה, אלא היא 'תועבה'.

התפילה איננה 'כספומט', הנותן לנו את כל צרכינו. אין לבקש מה' עושר וכבוד בשביל הנאות הגוף, אלא הכוונה הנכונה היא - לבקש מה' חיים כדי שיוכל לעבוד את ה'.

ממילא מובן, שאפשר לבקש מה', גם אם חלילה לא מגיע לנו, כי אנחנו לא מבקשים שכר, אלא תנאים טובים כדי שנוכל לעבוד את ה'. כמו שאנחנו אומרים בתפילה :"רפאנו ה' ונרפא...כי תהילתנו אתה". כלומר, אנחנו מבקשים רפואה, כדי שנוכל להמשיך להלל ולשבח את ה'.

לכן, השאלה בה פתחנו, אם מגיע לנו או לא, איננה רלוונטית כלל.

ניתן להמחיש את הדברים לפי הגמרא במסכת חולין שם עומד ר' שמעון בן פזי על הסתירה בין הפסוקים :"את שני המאורות הגדולים" לעומת :"המאור הגדול...ואת המאור הקטן", ומסביר, שאכן נבראו שני מאורות גדולים, אך הירח אמרה לפני הקב"ה :"אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד"? אמר לה הקב"ה :"לכי ומעטי את עצמך". ענתה הלבנה :"ריבונו של עולם, מפני שאמרתי לפניך דבר הגון אמעיט את עצמי? בהמשך הקב"ה מנסה להפיס דעתה, והיא לא מתפייסת.

שמעתי מהרב מוטי אלון, שסיפר על עצמו, שהזדמן פעם אל הרבי מבעלז, ושאל אותו, לכאורה הלבנה צודקת, ומה התשובה לשאלתה? סיפר הרב אלון, שהרבי דפק על השולחן ואמר :"חוצפה, מדוע הלבנה חושבת שהיא מלך, כשבעצם היא רק עבד". כוונת דבריו, בשעה שהירח רואה את עצמו מלך, מפריע לו שיש מלך נוסף, אך אם הוא עבד, אדרבה, נוח לו שיהיו עוד עבדים, כדי להקל מעליו את העבודה.

אף אנחנו עבדי ה', וכל מה שאנחנו מבקשים הוא לצורך עבודת ה', כדברי המהר"ל מפראג.  

משל לעבד שנכנס אל המלך, וביקש כך וכך טונות עפר, וכך וכך טונות חצץ וכו'. תמה המלך על בקשותיו המופלגות של העבד, ואמר, מדוע שאתן לך כמויות כאלו לבנייה, וכי אתה ראוי לכך? ענה העבד, לא מדובר על צרכיי בכלל, אלא לצורך שיפוץ ובדק הבית של ארמון המלך. אמר המלך, אם כך, אתן לך ללא בעיה.

הרבי מגור, ר' אברהם מרדכי [בעל ה"אמרי אמת" – בנו של ה"שפת אמת"] סיפר פעם על אביו, שאמר לפני סוכות, שבאמירת 'אנא ה'', אפשר לפעול הרבה ישועות. החסידים נחלקו ביניהם, האם הרבי התכוון ל'אנא ה' הושיעה נא' או ל'אנא ה' הצליחה נא'. לפיכך נחלקו בהלל של סוכות לשתי כיתות, חלקם צעקו יותר ב'הושיעה נא' וחלקם צעקו יותר ב'הצליחה נא'. אך הרבי, ר' אברהם מרדכי, אמר, שאלו ואלו לא הבינו את כוונתו של אבא. אבא התכוון ל'אנא ה'' אחר שמופיע בהלל. 'אנה ה' כי אני עבדך'.

והם הם הדברים, בה במידה שאנחנו רואים את עצמנו עבדי ה', כך אנחנו פועלים ישועות, כי מגיע לנו יותר לצורך עבודת ה'.