לא מחכים לטראמפ
לא מחכים לטראמפ

לפני 100 שנים ושבועיים נפל אבשלום פיינברג. 50 שנים של מסתורין עברו מאותו היום בו נעלם בחולות סיני ועד הרגע בו נמצא בזכות אותו גרעין תמר שהיה בכיסו, אשר צמח לדקל באמצע המדבר.

50 שנים נוספות עברו מהרגע שנמצא והובא לקבר ישראל, עד היום, הרגע בו יש ללמוד ולהפנים את מטרת חייו של אבשלום.

פיינברג, הידוע לכל כהוגה ומייסד מחתרת ניל"י, היה איש המודיעין הישראלי הראשון. בעקשנותו הצעירה, באופיו המעט מרדני ובמנהיגותו הטבעית, הצליח לקדם ולפתח רשת ריגול ארצית. מתוך לחץ מאסיבי אך שקול על הסובבים אותו, גיבש חבורה איכותית וערכית שכל שעמד ביסודה היה הפלת השלטון התורכי וסיוע לבריטים, מתוך רצון לקדם את מה שהאמין כטוב עבור היהודים.

אבשלום האמין בכל ליבו כי הבריטים הם הפתרון, ויקדמו את הקמת המדינה היהודית. הוא לא חיכה שהבריטים יבואו לפתחו, הוא יזם, דחף ופעל בדרכים יצירתיות תוך נטילת לא מעט סיכונים אישיים, כשלנגד עיניו המטרה ברורה ובת ביצוע.

מאה שנים לאחר מכן, ואנו צריכים לשאול את עצמינו האם גם כיום אנו פועלים כך? האם כיום אנו שמים לנגד עינינו את הטוב ביותר לנו ולמדינתו ופועלים על מנת לקדם זאת במציאות? ספק גדול. לאחר שנים רבות בגולה המפוזרת ולאחר כמעט 70 שנה של עצמאות במדינת ישראל, הגיע הזמן לפעול לטובתנו מתוך אמונה בצדקת דרכינו, מתוך אמונה כי כאן הוא ביתנו.

כשנשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה לא שימש עבורנו כמגן מול אויבותינו, התאכזבנו קשות בעיקר מעצמינו שנתנו אמון באדם לא לנו. ההמתנה כביכול לשינוי המדיניות מצד הנשיא החדש דונלד טראמפ והתייחסות אליו כמעין מושיע לאחר שנים קשות, היא מבט גלותי, מלא ברגשי נחיתות, וממש לא של אדם ומדינה שחירותה ועצמאותה בנפשה. ההמתנה הזו יכולה להיות בעוכרינו, כאשר כל יום יוצאת הצהרה חדשה מהבית הלבן, שמעמידה בסימן שאלה את כוונותיו האמיתיות.

זה הזמן להוביל. הנשיא החדש יתמוך? זה יהיה נהדר למדינת ישראל. אם לא יתמוך? אנו נאלץ להתמודד בלעדיו ואת מה שטוב לנו נעשה. אנו צריכים לזכור איך מתנהג ריבון בארצו, איך מקבלים החלטות ומתמודדים עם ההשלכות, איך לוקחים אחריות. נבודד? נוחרם? אולי בהתחלה זה ירתיע אותנו, אבל אל חשש, יש הרבה קונים למוח היהודי בעולם.

צריך להמשיך את חזון הציונות על-ידי אימוץ דו"ח אדמונד לוי, החלת ריבונות על מעלה אדומים, סיפוח שטחי יהודה ושומרון, ובנייה בכל מרחבי ארץ ישראל, מתוך ידיעה מוחלטת כי זו הארץ המובטחת והמדינה היהודית היחידה בעולם. צריך להסביר בעולם את עמדתנו בצורה חד משמעית, הלוקחת אחריות לגורלנו ולא מתוך הבעת פחד ומבוכה חסרת ביטחון.

"נצח ישראל לא ישקר" אולי הייתה בעיני רבים רק סיסמא, אבל עבור אבשלום וחבריו בניל"י זו הייתה דרך חיים. מאה שנים קדימה, לנו לא נותר אלא להבין איך ניתן לשחזר את ההיסטוריה ולהפוך את מורשתה של ניל"י למציאות קיימת.