הקול קול טראמפ...והידיים?

עו"ד אליקים העצני , י' בשבט תשע"ז

דעות אליקים העצני
אליקים העצני
פלאש 90

אינני מאמין שהודעת מזכיר העיתונות מטעם הבית הלבן בעניין ההתנחלויות יצאה מבית מדרשו ללא יד מכוונת של נתניהו את ליברמן, שבענייני ארץ ישראל פועלים כקבינט. את הקבינט החוקי נתניהו ממדר, כפי שעשה עם שר ביטחון אחר בניהול מלחמת צוק איתן.

ליברמן היה הראשון, שאחרי היבחרו של טראמפ קרא "להוריד את הציפיות", פחות או יותר אל הרצפה של מכתב ווייסגלס לנשיא בוש משנת 2004, שסיכם את מה שהוסכם בין שרון לבוש: מדינה פלסטינית, ישראל תישאר עם "הגושים", יישובים חדשים לא יוקמו וגם בתוך היישובים הקיימים – "לא תהיה כל בנייה מעבר לקווים שבתוכם כבר מתבצעת בנייה".

את הסיכום הזה הציגו כהישג בלתי רגיל, חלק בלתי נפרד מן המהפך שחולל שרון, שצידד לפתע (בנאום לטרון,2001) במדינה פלסטינית שתקום מעבר ל"גושים", וכדי לשמור על השטח שלה נאסרה כל בנייה בהתנחלויות היהודיות שתחרוג מעבר לקווי הבניין הקיימים.

כך בעידן שרון, וזה גם אופק הציפיות של ליברמן מן השלטון האמריקני החדש, ומה הפלא - זה הרי אותו הליברמן של גבול ישראל על כביש 6!

אשר לנתניהו, הוא ערך תחת לחץ אירועי עמונה ביקור נדיר מעבר לקו הירוק, באריאל, אבל גם בנאום שנשא שם, לא חדל מלדבר בשפת ווייסגלס-שרון, כשהבטיח בפאתוס גדול, שבכל תנאי ובכל מצב – אריאל תישאר בישראל! מכאן אתה למד, שמקומות אחרים ביהודה ושומרון יהיו מחוץ לישראל, בפלסטין! אחרי דבריו אלה היו מחיאות כפיים, ואינני יודע, מה היו המוחאים: חסרי הבנה או חסרי מצפון, שלא אכפת להם מה יקרה לאחיהם.

כאשר משווים את שני הטקסטים - מכתב וויסגלס-שרון והודעת דובר הבית הלבן - מוצאים את טביעות אצבעותיהם של ליברמן את נתניהו, שמשנתם אינה שונה הרבה ממשנת ווייסגלס-שרון. 

בהודעה מטעם טראמפ נאמר, שאינם חושבים כי קיום ההתנחלויות הוא מכשול לשלום, אבל בניית התנחלויות חדשות או הרחבת ההתנחלויות הקיימות מעבר לתחומים העכשוויים - עלולות שלא לסייע להשכנת שלום.

מי יקנה את הלוקש, שאבחנות דקות כאלה הן פרי מוחות חבר היועצים החדש של טראמפ ולא ניסוחים שמקורם במשרד ראש הממשלה בירושלים?

המפתח הוא במשפט הבא, משפט הסיום, של דובר הבית הלבן: "הממשל של טראמפ לא נקט עמדה רשמית על הפעילות ההתנחלותית ומצפה להמשך הדיונים, לרבות עם ראש הממשלה, בביקורו אצל הנשיא..."

המשך? יוצא, שכבר עכשיו יש דיונים, אך העמדה הרשמית של הנשיא תיקבע רק בביקורו של נתניהו. ואם תשאלו, לאן הגיעו הדיונים שהיו עד כה, תמצאו את התשובה בהודעה הנ"ל של דובר הבית הלבן, שכאמור דומה מאוד לתסריט העלוב של ווייסגלס, שאינו רחוק מ"חזונו" של נתניהו: מדינה לפלסטינים ולהתיישבות היהודית – אזיקים.

לא נותר אלא להתכונן לתרגיל שהפטנט עליו רשום על שם שמעון פרס: נתניהו יחבר לטראמפ את ה"חזון" שלו מילה במילה ובשובו לארץ יציג אותו כהחלטה נחושה של הנשיא האמריקני שהוא, נתניהו, נאלץ לקבלה בלית ברירה. ואם על אובמה היה אסור לחלוק מפני שהוא עוין, על טראמפ יהיה אסור, מפני שהוא ידידותי! כי זו מורשתו של פרס, לשווק את רעיונותיו כאן, כאלו נכפו עליו – משם.

אינדיקציה נוספת שהאיתות האמריקני הצהוב בדבר בנייה מוגבלת בהתנחלויות תואם את רצונותיו של נתניהו תמצאו בהתבטאותו האחרונה של השר שטייניץ, שבדרך כלל מגרונו מדבר נתניהו בעצמו, בזה הלשון: "אני לא זוכר, מתי היתה הודעה כל כך סבירה, כל כך הוגנת כלפי ההתיישבות."

נסכם: מדינה פלסטינית, גושים, והמשך בנייה יהודית בתוך שטחים מוגבלים, גטאות – אם זה מה שנתניהו ייקח עמו לוושינגטון – עם זה הוא יחזור.

עוד הצצה קצרה לתוך המודוס אופרנדי של ראש ממשלתנו קיבלנו מהודעתו לשרים, שהוא ביקש משגרירנו באמריקה, דרמר, לתאם את חקיקת חוק ההסדרה – עם הממשל האמריקני. הוא אשר אמרנו: הכל מתואם!

עם עלייתו של טראמפ לשלטון המשלתי את הנס הזה לבית כלא, ששעריו נפתחו לפתע לרווחה ושאלתי – למי נהיה דומים, לאסיר שינצל את ההזדמנות לצאת לחופשי דרך השער הפתוח, או לאסיר שבהזדמנות הזאת בסך הכל יעבור לתא אחר, מרווח יותר...

לפי כל הסימנים - אם המחנה הלאומי יניח את נתניהו לנפשו, הוא יביא עמו בשובו מוושינגטון כ"הישג"... תא כלא מורחב. וכשם שרץ אל מעבר לים לקבל רשות להעביר את חוק ההסדרה, כך ימשיך להזדקק גם להבא לחותמת אמריקנית על כל 100 דירות בירושלים ועל כל חריגה מקו הבנייה הקיים ביישובים. ואם הממסד הפוליטי שעליו נשען נתניהו יתיר לו לצאת לפגישה עם הנשיא האמריקני מבלי שהוריד תחילה את דגל פלסטין שהניף בבר-אילן, עם הדגל הזה הוא ישוב, וצלו המאיים ימשיך להעיב על חיינו כל ימי מלכותו של טראמפ.

אם חלילה כך יהיה, בל נתלה את האשמה באמריקנים ואפילו לא בנתניהו, כי אם אך ורק בנאמני הנאמנים של ארץ ישראל, בליכוד ובבית היהודי, שלא נמצא להם אומץ הלב הפוליטי לאלץ את נתניהו "לסובב את האנייה", סטייל טראמפ, עוד לפני צאתו לוושינגטון, כדי לחלצה מן המדמנה שאוסלו ומפת-הדרכים תקעו אותה לתוכה.