גאולת הארץ ביישובה, בימי בית שני ובימינו

הרב שלמה רוזנפלד , י"ב בשבט תשע"ז

הרב שלמה רוזנפלד
הרב שלמה רוזנפלד
צילום: עצמי

יישוב הארץ היה תמיד מרכיב מרכזי בחיי עמנו. גם בימי יהושע, הקב''ה מאיץ בעם לבטא את ירושת הארץ (יהושע יג'), וכך היה בימי הבית השני ולאחריו, אף שבחלק ניכר מהתקופה, היינו תחת שלטון זר. גם בדורות אלה, יהודים גאלו אדמות והתיישבו בהן, וקבעו את גבולות הארץ. ככל שהדבר ניתן על ידי גאולה של קנייה או עקב הכרה של העמים, זה קיבל יותר תוקף. זאת אנו רואים גם לעניין מצוות התלויות בארץ.

לקראת טו' בשבט אנו נכנסים לשנה שלישית לאילנות. אף שלעניין קדושת ארץ ישראל ויישובה, הגבולות הם מה שהובטח לאברהם בברית בין הבתרים, הרי שלעניין מצוות התלויות בארץ, הגבולות המגדירים את הארץ החייבת במצוות אלה, הם "כיבוש עולי בבל"       שהיה על ידי עולי הבית השני (כפתור ופרח סימן י').

לחלק מהפוסקים זה כולל את מה שקרה בכל ימי הבית, כגון כיבושי ינאי המלך (כסף משנה שמיטה ויובל ד,ח, וכן היעב"ץ ב"מור וקציעה" שז'). יש מפוסקי דורנו, הנותנים תוקף גם לכיבושי הדורות שלנו (הרב  ש. ישראלי, ארץ חמדה, ספר א',ג,יג, בדעת הרדב''ז).

המאפיין של כיבוש עולי בבל הוא חזקת ההתיישבות, שהיה שונה מהכיבוש של בית ראשון. לכן, מבחין הרמב''ם בהלכות בית הבחירה, (ו',טז'), בין קדושה ראשונה, בימי יהושע, שהייתה על ידי כיבוש ולכן בטלה, ובין קדושה שנייה, בימי בית שני, שהייתה על ידי חזקה, ולכן "קדשה לעתיד לבא", כלומר, היא קיימת עד לדורנו.

בדורות אלה, מלבד ערי הקודש, החלה ההתיישבות בתנופה גדולה, אף במחוזות מישור החוף והשפלה, שהיו מיושבים על ידי פלישתים ושאר נוכרים בבית ראשון, ועל ידי יוונים ורומאים בימי הבית השני. בכך אנו מתקנים את החטא של עזיבת הארץ בידי הנוכרים, שהכתוב מוכיח העם בתחילת שופטים. התיקון נמשך ביישובם של הרי יהודה ושומרון במלוא התנופה.

הארץ שמרה אמונים לבניה, ולא הייתה מיושבת אלא מעט, כי התקיים בה הנזכר בתוכחה: "ושממו עליה אויביכם היושבים עליה"(ויקרא כו,טז) וכפרוש הרמב"ן:

ושממו עליה אויביכם, היא בשורה טובה מבשרת בכל הגליות שאין ארצנו מקבלת את אויבינו, וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו, כי לא תמצא בכל הישוב ארץ אשר היא טובה ורחבה ואשר היתה נושבת מעולם והיא חרבה כמוה, כי מאז יצאנו ממנה לא קבלה אומה ולשון, וכולם משתדלים להושיבה ואין לאל ידם:

לפי זה הסביר הרב גולד, כי בימי בית שני, הארץ  נכבשה על ידי התיישבות, ומאז לא הצליחו ליישבה שאר העמים, לכן לא התבטלה חזקת ההתיישבות. לעומת הכיבוש של יהושע, שהתחיל מכיבוש והתבטל על ידי כיבוש.

נוסיף לכך את דברי הרב ד''ר יעקב הרצוג ז''ל, (בנו של הרב הראשי ומנכ''ל של גולדה מאיר) בויכוחו עם ההיסטוריון טונבי  (בספר "עם לבדד ישכון"), כי עמנו היה היחיד ששמר אמונים לארצו, למרות כל הגלויות והשמד שתכפו אותנו, ואף ישות מדינית אחרת לא קמה כאן לבדה, מאז החורבן.

נתמיד בהתיישבות במלוא עוזה, ונמשיך לקיים את מצוות התלויות בארץ ביתר שאת, ובכך ירחיב ד' לנו ופרינו בארץ.