מעמד הר סיני- יסוד האמונה בה'

הויכוח בין משה לה' בעניין הגבלת ההר תמוה ביותר. מדוע מבקש זאת ה' ממשה בשנית הלוא באמת כבר משה עשה זאת. האם באמת זו היתה מטרת ה' בציווי או שמא מטרה אחרת לגמרי?

הרב משה כהן , י"ט בשבט תשע"ז

הרב משה כהן
הרב משה כהן
צילום: עצמי

עם ישראל מתכוננים לקראת המעמד הנשגב של מתן התורה שלושה ימים. ביום השלישי כולם עומדים בתחתית ההר האפוף עשן. קול השופר מרעים בקולו. משה עולה להר לקבל את התורה, ואז לפתע, נקטע המעמד המרומם בציווי של ה' למשה שירד שוב להזהיר את העם לבל יעלו אל ההר. משה מתווכח מעט אך ה' מתעקש ומשה יורד להזהיר את העם על כך בשנית.

מה באמת רצה ה' ממשה? מדוע התעקש לשוב על הציווי של הנגיעה בהר?

הפרשנים דקדקו למצוא את ההבחנה בין שני הציווים וניסו למצוא חידוש הציווי השני על פני הראשון. הגדילו לומר בעלי התוספות (על התורה) שכיון שמשה יהיה על ההר בעת המעמד הרי שלא יהיה מי שיזהירם בעת ההתגלות, וממילא יש חובה לזרזם כעת שוב על כך ורק אחר כך לעלות.

נראה כי התשובה הפוכה לגמרי. כידוע, מעמד הר סיני הוא יסוד האמונה שעל ידו האמינו בה' ובנבואת משה לכל אורך ההיסטוריה, כפי שאומר הרמב"ם בהל' יסודי התורה (ח, א).

אולם, ישנו חשש שאם משה יהיה נוכח על ההר בעת ההתגלות של הקב"ה לא ניתן יהיה לדעת בוודאות כי פי ה' מדבר ולא חס וחלילה משה המתחזה לאלוקים.

לשם פיתרון בעיה זו נדרשה היעדרותו של משה מן ההר בתחילת ההתגלות עצמה. משום כך חיפש הקב"ה אמתלה לגרום למשה לרדת מן ההר בלא לפגוע בו על מנת שההתגלות תיהיה ללא נוכחותו.

זאת, עושה הקב"ה על ידי אותו הציווי שכביכול חוזר על עצמו בעניין הגבלת ההר. אלא כדי שהדבר יהיה משכנע מוסיף ה' אזהרה ביחס לכהנים שגם הם אל יהינו לעלות אל ההר.

מיד כאשר משה יורד מן ההר פותח הקב"ה בהתגלות באמירת עשרת הדיברות (יט, כה- כ, א). כך יצא רצונו של ה' לפועל בלא לפגוע במשה רבינו (על פי מדרש רבה שמות כח, ג).