התעללות והתפרקות

המשפחה הפכה להיות מושג הסכמי מופשט, בו אין לקשר הטבעי משמעות.

מיכאל פואה , כ"ה בשבט תשע"ז

מיכאל פואה
מיכאל פואה
עצמי

התמונות הקשות מבית האבות "נאות כיפת הזהב" אכן שיקפו עבודה עיתונאית ראויה המציפה בעיה אמתית. אך בכך לא די.

מי שמחזיק את המיקרופון בידו צריך גם לדעת לשאול את השאלות הנכונות ולהפנות את תשומת הלב למקור הבעיה, וכאן לטעמי כשלה המערכת התקשורתית כולה. 

כאשר אנו עדים לתופעה נוראה כזו השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא היכן בני המשפחה? היכן הילדים והקרובים של אותם זקנים? במקום זאת מופנים כל חיצי התקשורת לעבר המדינה. השרים וחברי הכנסת "שמחים" להוציא הודעות בומבסטיות ולחוקק חוקים חדשים. הם גם ימציאו עוד משרות פיקוח, ותקנות, אבל בדרך זו התופעה רק תלך ותחמיר.

כל עוד אין ילדים וקרובי משפחה שידאגו באמת להוריהם וקרוביהם , אף אחד לא יעשה את זה בשבילם.המדינה משקיעה בטיפול בזקנים, וצריכה לפקח על כך, וטוב שכך. אבל זה אף פעם לא יהיה תחליף אמתי ומלא לאחריות של ילדים להוריהם. 

את העבודה הסיעודית הקשה יעשו בסופו של יום קשיי יום שרובם צדיקים וטובים, אבל תמיד יסתננו אותם מתוסכלים שאת התסכולים שלהם יוציאו על הזקנים שאף אחד לא בא לראות ולהתעניין במצבם. זה דרך אגב לא קורה רק בבתי אבות, גם במעונות של תינוקות וילדים קטנים יש כשלים דומים, כאשר ההורים עסוקים וסומכים ולא מעורבים. 

אולם בשיח הציבורי סוגיה זו כלל לא תעלה לדיון מסיבה פשוטה היא נוגדת במהותה את האג'נדה שנבנתה בעמל רב בשנים האחרונות בידי קבוצות מיליטנטיות של להטבי"ם ופמיניסטיות רדיקליות. בשיח החדש שיצרו קבוצות אלו פורקה המשפחה מכל ערכיה אין מחויבות אין נאמנות ואין אחריות. 

המשפחה הפכה להיות מושג הסכמי מופשט, בו אין מקום לקשר הטבעי משמעות. כל מי שרוצה יכול/ה לסחור בילדים עוד טרם לידתם, וכך גדלים ילדים בתוך משקי בית בו הם לומדים לממש את זכויותיהם ואת עצמם, בלי קשר דם אמתי ומחייב. מהלך מכוון זה של פירוק המשפחה הטבעית מתחיל להתפוצץ לנו בפנים, והמתרחש בחלק מבתי האבות כפי שנראה בכתבה הוא רק קצה הקרחון להשפעתה של התפרקות זו. 

מערכת הערכים שמאפשרת ומעודדת הבאת יתומים מהולדה לעולם. מערכת ערכים בה מטושטשים תפקידי האב והאם וסמכותם בשם תקינות השיח החדש. מערכת ערכים בה הדגל הוא שיח הזכויות והמימוש העצמי, היא זו שמבלי משים מביאה לזלזול בזקן שאינו מסוגל לדאוג למימוש זכויותיו, ושבעצם אין מי שמחויב לו באמת באחריות ונאמנות שהוטבעה בקשר הדם הטבעי. 

נכון, גם במשפחות טבעיות לא תמיד מכבדים את ההורים כראוי. נכון, יש לא מעט משקי בית הסכמיים בהם מכבדים את הזקנים. אבל מערכת הערכים שמשדרת משפחה טבעית שהוכנסה בשנים האחרונות לארון, היא זו שלוקחת אחריות על ההורים גם כאשר הם מזדקנים, ואילו מערכת הערכים שמשדר משק הבית ההסכמי היא המימוש העצמי ומיצוי הזכויות. נדרוש את זכויותיו של הזקן מהמדינה אבל אנחנו מחוץ לסיפור. 

כתבת התחקיר הקשה והחשובה של ערוץ 2 הניפה כנגדנו דגל אדום. האם נמשיך להשלות את עצמנו שעוד חוקים ועוד איומים ועוד תקציבים ישנו את המצב, או שסוף כל סוף נבין שדרוש כאן שינוי יסודי. האם נשוב לחזק את התא המשפחתי שלנו ושל הסובבים אותנו.

נחדש את הערכים הטובים של המחויבות האחריות והנאמנות כלפי ילדנו כלפי הורינו, או שנאפשר לכוחות המפרקים להמשיך ולהכתיב את השיח הציבורי. רק תהליך עומק שיבסס את מעמד המשפחה הטבעית בעידן החדש בו אנו חיים, ייתן תקווה שהיחס למבוגר ולזקן לא ישען על חוק ופחד מעונש, אלא על הרגשת קשר ומתן כבוד מתוך הכרת הטוב.