כמו גלגל
כמו גלגל

מדרש רבה (שמות רבה ל', ג') מדמה את פרשת משפטים לחוט החשמל שדרכו זורם מעמד הר סיני. אולם הוא מוסיף שהפרשה שהיא החלק השני של החוט  לפני מעמד הר סיני היא פרשת מרה שם נאמר: "שם שם לו חוק ומשפט..." מסביר זאת ר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק משפטים אות א') כי נאמר במדרש שהתורה מתהלכת בתוך נתיבות המשפט.

אנו רגילים לראות את משפטי התורה כדברים המיועדים ליישר את האדם ואם הוא לא עומד בכך להעניש אותו על כך. גם  את דברי הזוהר שמדבר בפרשתנו על סוד גלגול הנשמות אנו מבינים בתור עונש לאדם שלא עמד בדרישות התורה.

מסביר ר' צדוק שההסתכלות צריכה להיות הפוכה והיא שהקב"ה מרחם על עם ישראל לבלתי ידח ממנו נידח ואם אדם לא הצליח האדם בעולם הזה הוא נותן לו אפשרות שניה לתקן. כך גם במרה הגיע עם ישראל למדרגה בו הבין את מצבו האמתי, שהוא יצא ממצרים ללא שום זכות (ר' צדוק מוסיף כי בקריעת ים סוף התגלה הרצון העליון לגאול את עם ישראל ובכך "כיסה" על עם ישראל מהמקטרגים אולם הארה זו נעלמה מהם).

במצב זו הייתה מרירות גדולה לעם ישראל וממילא המים שנפגשו איתם במרה היו מרים. במצב זה גילה משה לעם ישראל את נתיבות המשפט שהם תמיד נותנות תקווה לעם ישראל שיוכל לתקן. ולכן נאמר לעם ישראל "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך" לא בתור הבטחה לעם ישראל שלא יהיה להם ייסורים, אלא שגם ייסוריהם הם על מנת לתקן ולא כמו המצרים שהייסורים היו כדי להאבידם.

ממילא כל המרירות (ייסורים) שעוברת על עם ישראל נהפכת למתיקות  'שאין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד ושלום בעולם' (רמב"ם שבת ב', ג').

אם העונשים של התורה הם מנסים לתקן את הקלקול שעשה האדם בעוונותיו ממילא מתברר כי המצוות שה' נתן אינם ציווים סתם אלא עצות (זוהר משפטים צו:) שה' נתן לאותה מטרה, לבלתי יידח ממנו נידח.

שנזכה לראות את כל המצוות איך הם עצות טובות הנותנות לנו קיום בעולם הזה ובעולם הבא.