ההגירה האסלאמית: לפעול בחוכמה

ד"ר מרדכי קידר , כ"ט בשבט תשע"ז

(צילום: דניאל רצבי)

מאמר זה נכתב מהעיר סינסינאטי במדינת אוהיו. הנושא החם ביותר בתקשורת האמריקנית הוא הצו שהוציא הנשיא טראמפ לפני שלושה שבועות ובו הוא אסר על כניסת אנשים משבע מדינות אסלאמיות לארה"ב, בטענה שמדינות אלה נגועות בטרור.

המדינות הן: עירק, סוריה, אירן, לוב, סומליה, סודן ותימן. יש באיסור זה קיום הבטחה שנתן טראמפ לבוחריו במסע הבחירות, הבטחה שבאה על רקע החשש הגובר והולך ברחבי ארה"ב מהגירת מוסלמים.

החשש הזה נובע מצירוף של שלוש סיבות: 1. האלימות הגדולה השוררת במדינות אלה, צמיחת ארגוני טרור בהן והמספר הגדול של פליטים היוצאים ממדינות אלה למדינות רבות בחו"ל. 2. מעשי הטרור שבוצעו בארה"ב בידי מוסלמים: 11 בספטמבר 2001, פורט הוד, המרתון בבוסטון, כיכר הטיימס ועוד. 3. התופעות השליליות המתרחשות באירופה והקשורות למהגרים המוסלמים: חיים על חשבון הקופה הציבורית, אלימות, פשע, הטרדות, טרור בערי אירופה (פריז, טולוז, בריסל ועוד) והתגייסות לדאעש.  4. הפרסומים בארה"ב על כוונות של מוסלמים להשתלט על ארה"ב ולהפוך אותה למדינה אסלאמית. הסיבות הראשונה, השנייה והשלישית נשמעות הגיוניות, אך הסיבה הרביעית, כוונת מוסלמים להשתלט על ארה"ב, נשמעת על פניה מופרכת.

האמת חייבת להיאמר: מרבית המוסלמים המגיעים לארה"ב עושים זאת כדי לברוח ממדינותיהן המתפרקות, מהמלחמות הבלתי פוסקות, מהאלימות, מהדיכוי, מהאבטלה ומההזנחה וכדי לפתוח דף חדש של חיים נוחים בסביבה יציבה, בטוחה ודמוקרטית, שתאפשר להם לחיות בכבוד עם פרנסה מסודרת, גג מעל הראש, טיפול רפואי, חינוך ורווחה. הם בדרך כלל משתלבים באוכלוסייה ובכלכלה, הדור הבא שלהם מדבר אנגלית בלי מבטא זר ורואה בעצמו אמריקני לכל דבר. אלו אינן מהווים בעיה.

הבעיה היא עם חלק מהמוסלמים שאינם רוצים להשתלב בחברה האמריקנית, שכן הם רואים בה חברה חומרנית, מתירנית ומופקרת, שכל מוסלמי שישתלב בה יאבד את זהותו האסלאמית וילדיו ייטמעו באוכלוסייה הסובבת אותם. הארגון העיקרי המבטא את ההתנגדות הזו הוא "האחים המוסלמים" שמוסלמים לא מעטים הגרים בארה"ב מזדהים עם מטרותיו ויעדיו, שנחשפו בפני רשויות החקירה האמריקניות במסגרת משפט שניהלה המדינה בשנת 2007 נגד "קרן הארץ הקדושה", ארגון שאסף כספים כדי לתמוך בחמאס, והפעילים בה.

במסגרת החקירה נתפס מסמך בערבית שכותרתו: "מזכר הבהרה על המטרה האסטרטגית של הקבוצה באמריקה הצפונית". מסמך זה חובר ב-22 במאי 1991, כלומר 25 שנים לפני ששלטונות ארה"ב שמו עליו את ידם, וסביר להניח שכלל לא ידעו על קיומו עד שנתפס. להלן נביא חלקים מהמסמך (עם תוספות שלי בסוגריים, מ"ק).

"הקדמה: המטרה האסטרטגית של הקבוצה מתוארת במספר נקודות: 1. להקים תנועה אסלאמית יציבה ואפקטיבית שתונהג על ידי "האחים המוסלמים". 2. לאמץ את האינטרסים של המוסלמים, בארה"ב ובעולם. 3. להרחיב את הבסיס של מוסלמים שומרי קוראן ומצוות. 4. לאחד ולכוון את מאמציהם של המוסלמים. 5. הצגת האסלאם כאלטרנטיבה לתרבות הכללית. 6. תמיכה וביסוס הקמת המדינה האסלאמית הגלובאלית בכל מקום.

אנחנו חייבים "להתנחל" או "לחזק" את האסלאם ואת התנועה בחלק זה של העולם ... כדי להסביר את המטרה האסטרטגית – על ששת חלקיה (הנזכרים לעיל) של התנועה, בצפון אמריקה (ארה"ב וקנדה).

תהליך ההתנחלות: כדי שהאסלאם והתנועה יהפכו לחלק מהמולדת שבו הם חיים באופן קבוע ומושרש ברוחם ובנפשם של האנשים, מבוסס על ארגונים המשקפים את המבנה שלו ... על התנועה לתכנן ולהיאבק כדי להשיג את המפתח ואת הכלים של התהליך שיקדם את האחריות על "הג'יהאד התרבותי" הרובצת על כתפי המוסלמים ובראשם על "האחים המוסלמים" בארץ זו. בין גורמי המפתח והכלים נמצאים: ... 4. הבנת תפקיד "האח המוסלמי" בצפון אמריקה: תהליך ההתנחלות הוא "תהליך של ג'יהאד תרבותי" על כל המשמעות של המילה.

"האחים" חייבים להבין שפעולתם היא סוג של ג'יהאד גדול שתכליתו להרוס ולחסל את הציוויליזציה המערבית מבפנים על ידי ערעור הבית העלוב שלה במו ידי אנשיה ובידי המאמינים (על פי הקראן, פרק 59 פסוק 2) ואללה ישליט את דתו על כל הדתות האחרות (על פי פרק 9 פסוק 33) ... חובתו של המוסלמי לבצע ג'יהאד ולפעול בכל מקום שהוא ובכל מקום שהוא מגיע אליו עד יום הדין. אין מנוס מהגורל הזה...

7. השכנוע העצמי שהצלחת ההתנחלות של האסלאם ותנועתו בארץ זו היא הצלחת התנועה המוסלמית העולמית ותמיכה אמתית במדינה (האסלאמית העולמית) שלה אנחנו מקווים...."

בהמשך המסמך מצויה רשימה של כשלושים ארגונים שיסדו "האחים המוסלמים" כדי לבצע בשטח את התכנית שלהם להשתלט על אמריקה מבפנים, וביניהם ארגונים פיננסיים, ארגוני צדקה וארגוני סטודנטים.

מסמך אחר שנמצא במסגדים בארה"ב הוא ספר שכותרתו "ארבעים חדית'ים (מסורות בע"פ) על הג'יהאד". בספר זה מתואר בערבית ובאנגלית נושא הג'יהאד, מעלותיו, מטרותיו והשכר שלוחם הג'יהאד זוכה לו. ג'יהאד נגד מי? הספר לא מציין, אך הדבר ברור לכל מוסלמי: נגד הכופרים, שהאמריקנים הם חלק מהם.

ספרון נוסף שנמצא בכמה מסגדים נושא את הכותרת: מה אתה צריך לעשות אם אתה נתפס בידי המשטרה הפשיסטית, הגזענית והפושעת או על ידי האף בי איי הפשיסטי, הגזעני והפושע". בספרון זה מציע הכותב – חאג' אדריס מוחמד – לקורא שיטות שיאפשרו לו לעמוד בחקירה כדי לא לגלות סודות הקשורים להיותו מוסלמי ולפעילותו נגד ארה"ב.

אלה רק דוגמאות ספורות מתוך רשימה ארוכה של פרסומים אסלאמיים המופיעים בארה"ב תחת חסות חופש הדיבור וההבעה, שהחוקה האמריקנית מעניקה לכל אדם, גם אם הוא שואף לחסל את שלטון החוקה ולהשליט על אמריקה את שלטון האסלאם.

הנשיא טראמפ החליט לשים קץ להשתוללות הזו, לא באמצעות הגבלות על חופש ההבעה אלא באמצעות הגבלת "ההתנחלות" של מוסלמים בארה"ב. נגדו חברו קבוצות של ליברלים, פרוגרסיבים, דמוקרטים, פעילי זכויות אדם, שכולם מסרבים לקבל את תוצאת הבחירות ומאז שנודעו תוצאותיהן בנובמבר האחרון, ובמיוחד מאז שנכנס לבית הלבן, לא חדלו מלהפגין נגדו, להשמיץ אותו ולשים מקלות בגלגלי הממשל כדי להכשילו גם במחיר של גרימת נזק למדינה ולממשל. היו כבר הפגנות של אזרחים לא מוסלמים, ובהם גם יהודים, שהלכו עם שלטים: "אני מוסלמי"...

המתנגדים לטראמפ גייסו נגדו גורמים משפטיים מקומיים וגורמים בינלאומיים כמו מזכ"ל האום והאפיפיור, אבל נראה שהוא לא מתכוון להיכנע. גם אם בתי המשפט יקפיאו או יבטלו את ההוראה שלו לעצור הגירת מוסלמים, יש בידו מספיק כוח ואפשרויות לצמצם באופן ניכר את הגעתם של מוסלמים לארה"ב.

הוויכוח הציבורי בארה"ב מתקיים גם ברחוב, במסעדות ובתוך משפחות. נדמה לי שכבר שנים רבות לא הייתה מחלוקת בציבור האמריקני ברמת חומרה וצעקנות כמו הנושא הזה, והיא לא תשכך בעתיד הקרוב. מחלוקת זו מצטרפת לעניינים אחרים הקשורים ליחסו של טראמפ לעולם האסלאמי: הסכם הגרעין עם איראן, יחסיו עם ישראל, סוגיית העברת השגרירות לירושלים, ההתנחלויות ויחסיו עם פוטין שהורס ללא חמלה ערים בסוריה.

נדמה לי שהיחס של הממשל האמריקני הנוכחי לעולם האסלאמי בכלל ולהגירה האסלאמית בפרט יעסיק את טראמפ בחלקים ניכרים מזמנו במהלך כהונתו, ומעל במה מכובדת זו אני מאחל לו ולארה"ב שיפעל בחכמה ובתבונה, כדי שארה"ב תישאר מאוחדת ותשיג את מטרותיה ויעדיה.