הפסד טכני

יצחק מיס , ג' באדר תשע"ז

יצחק מיס
יצחק מיס
צילום: עצמי

היציעים המו אוהדים משולהבים, שהניפו דגלים וכרזות ענק ושאגו שירי מורל. חסויות המשחק החלו לרוץ על המסך והשדרנים כבר החלו לפרשן.

הם היו נרגשים. שחקני הקבוצה היריבה החלו לעלות למגרש. אוהדי היריבה השתוללו מהתרגשות ושמחה. האצטדיון כולו רעד.

הם חיכו בסבלנות. פה ושם נשמעו צעקות בוז לשחקני היריבה הרצים על כר הדשא. אך הם המתינו לשחקנים שלהם שיעלו על הדשא, ויהיה אפשר להתחיל בשירי העידוד לקבוצה שלהם.

לפתע שריקה חדה פילחה את האוויר. מלמולי "מה קרה?" נשמעו מכל עבר. "הפסד טכני" נלחשה התשובה. "השחקנים שלנו מסרבים לעלות למגרש.."

*****
בגזרת שיח הציבוריות הישראלי נרשמה רגיעה לאחרונה.

הסיגרים של ביבי והשמפניות של שרה, הצוללות והמנהרות, ההסתדרות וטראמפ, עמונה וההסדרה, בחירת שופטים וזליגת קסאמים, מתווה הגז ודו"ח המבקר על צוק איתן.

לתקשורת ולפוליטיקאים הישראלים לא חסר על מה לריב וללהג.

וזה בדיוק הזמן לדבר על מה שחשוב באמת.

*****
שנים אחרי שטענת השמאל 'אז מה ההצעה שלכם?' נענתה במשיכת כתף ומלמול לא ברור מימין, כיום האופציות הימניות על השולחן.

סיפוח זוחל או רק שטחי סי, תוכנית ההרגעה של בנט או פירוק הרשות בידי ישראל- לימני המצוי יש היום מבחר אפשרויות לענות לשאלת השמאל המיתולוגית ההיא.

והגיע הזמן לפנות לנושא פחות נוצץ אך לא פחות מורכב ורגיש.

*****

בתור ציבור המאמין שמדינת ישראל היא מאורע היסטורי המבטא את תחילת הגאולה כמובא בנביאים, ויש בתורת ישראל התייחסות לציבוריות הישראלית ומוסדות המדינה,

עלינו לתת את הדעת לשאלות:

כיצד תראה השבת הציבורית בישראל?

הרי כפיה דתית לא תוביל לשום מקום - נער ונערה חילונים שרוצים בליל שבת לבלות במועדון או משפחה חילונית מהפריפריה בלי רכב שרוצה לבקר אצל ההורים בשבת בבוקר- לא יכולים לעשות זאת וכועסים על השבתת התחבורה הציבורית, ובצדק.

ומצד שני, האם חיכינו והתפללנו אלפי שנים ונלחמנו למדינה המחללת שבת בפרהסיה? הלזו יקרא מדינה יהודית?

ובני אותו מין הרוצים להינשא זה לזה - האם באמת מעניין אותם שכתוב באיזשהו ספר שהם וחלק לא מבוטל מהעם לא מאמינים בו, שנישואיהם תועבה?

אנחנו מלינים על הציבור החרדי שתשובתו לטענה על אי השתתפותו בנטל הצבאי, אינה רלוונטית. האם ציבור שאינו מאמין בתורה יכול להסכים לכך שהלומדה פטור מנטל השירות?

אבל בשאלות אלו והדומות להן- האם אנחנו שונים מהציבור החרדי?

*****
אז אפשר לשוב ולהיתלות בסטטוס קוו, שנשאר קיים רק בדמיונם של פוליטיקאים שמפחדים לפתוח את הנושא הזה. ובכלל, משהו השתנה בכמעט 70 שנה האחרונות לא?

אפשר גם להתעלם מסוגיות אלו ולתת לחרדים להמשיך להילחם על חילול שבת בירושלים. אך האם זה מה שאנחנו רוצים?

אין לנו אמירה בעניין?

*****
ואולי באמת אין?

עברו אי אלו שנים מאז אמנת מידן-גביזון. כמובן שיש שחלקו עליה מכל וכל.

אך האם היום לציבור הדתי לאומי יש דעה בסוגיות אלו?

ופתרונות?

אין עכשיו חוק גיוס על הפרק ולא סערה על הדרת נשים ולא אף נושא טעון במיוחד בסוגיות אלו העומד על הפרק.

אז אולי דווקא זה הזמן שנתחיל לחשוב איך אנחנו מתחילים להציע פתרונות וחלופות למצב הקיים. לא כדי לכבות שרפות. אלא באמת, איך אחרי אלפי שנים אנו רוצים שתראה מדינה מודרנית, דמוקרטית ויהודית על כל המורכבות והרגישות הכרוכה בכך.

להראות לציבור שגם בזה יש לתורת ישראל מה לומר, לעסוק בזה בבית המדרש ובמכוני מחקר, להנגיש ולהפיץ את הפתרונות לציבור, ללחוץ על הפוליטיקאים לעסוק גם בסוגיות אלו ולהחדיר לתודעת הציבור שלא הפקרנו את המגרש. צריך לענות לשאלת 'אז מה אתם מציעים?' גם בנושאים אלו.

הגיע הזמן שנעלה למגרש.