הקבלן כשל, הפאה פגומה – מי יגן על הצרכן?

יוני רוטנברג , כ"א באדר תשע"ז

יוני רוטנברג
יוני רוטנברג
צילום: עצמי

במציאות התעשייתית של ימינו, בה מרבית המוצרים מיוצרים בעלויות נמוכות ואיכות ירודה, קורה לנו לא פעם שאנו קונים מוצר שמתגלה כפגום. ברוב המקרים, אנו עומדים מול חברות גדולות עם מדיניות החזרה ידועה, שלאזרח הפשוט אין אפשרות להתמודד איתן. אך יש ואנו קונים בחנות קטנה ועומדים מול אדם פרטי, וכמעט תמיד הויכוח מתעורר – הקונה רוצה להחזיר את החפץ, והמוכר מעדיף להשאיר את הכסף אצלו ולבצע את התיקון בעצמו. מי צודק?

שני מקרים, התלויים בשאלה הזאת, באו לפני בית הדין 'ארץ חמדה-גזית' בבית שמש, והם מדגימים שתי קבוצות של מקרים.

פגם בקניית מוצר

במקרה אחד (תיק מס' 76021 לפסק הדין המלא לחצו כאן), אשה ששילמה למעלה מ-10,000 ש"ח עבור פאה, גילתה פגם חמור שמונע שימוש בפאה. היא תבעה את מלוא התשלום מן המוכרת, שטענה לעומתה כי האחריות מוטלת על ספקית הפאות.

מקרה זה מהווה אבטיפוס לויכוח על זכות תיקון על ידי נותן השירות. הדין הפשוט, שכל שנמצא בחפץ הנקנה פגם שלא נודע קודם ללקוח, הרי זה 'מקח טעות' והעסקה כולה התבטלה. אמנם, ישנם פגמים מסוימים בהם יוכל המוכר לדרוש את השארת העסקה על כנה, אחרי ניכוי מחיר התיקון מן התשלום.

דין זה מופיע בהתייחס לאדם שקנה בית וגילה שחלונותיו היו שבורים, ועל כן ביקש לבטל את העסקה. בשולחן ערוך [חושן משפט רלב,ה] נפסק שהמוכר רשאי לעמוד על קיום העסקה ולהפחית את עלות הפגם.

בעל נתיבות המשפט לומד מכך באיזה פגם קיימת אפשרות קיום מקח למוכר: "כל שיכול לתקן המום שיחזיר הבית לקדמותו... ולא יהיה נחשב כפנים חדשות... מנכה לו מן הדמים". כלומר, מוכר יוכל לדרוש תיקון במקום החלפה רק כאשר מדובר בתיקון שולי בחפץ, תיקון שהוא כמו יצירתו מחדש לא יוכל לדרוש.

עוד חשוב לשים לב, שבשולחן ערוך לא הוזכרה האופציה שהמוכר יתקן בעצמו את החפץ, אלא רק ניכוי של שווי התיקון מהתשלום. מסתבר, שתיקון של המוכר בעצמו אינה דרישה לגיטימית, זאת על פי הגמרא [בבא קמא פה ע"א] המאפשרת למי שנחבל על ידי רופא לסרב לטיפול על ידו. הסיבה, כך לפי הגמרא שם, היא שהרופא דומה על הנחבל בסיטואציה הזאת כ'אריה אורב'. כך גם ניתן לומר במוצר פגום – הלקוח כה מאוכזב מהשירות שקיבל, ובודאי לא חפץ בתיקון של אותו רשלן עצמו. הדין הזה יבוא לידי ביטוי בחנויות שמשווקות מוצרים ובמקביל מציעות שירותי תיקון עבורם, דבר שנפוץ מאוד בעולם מוצרי החשמל והסלולר.

למעשה, בנוגע לפאה, הסכימה הקונה בתחילה שהמוכרת תשלח את הפאה לתיקון אצל הספקית, אולם, בעקבות איחור משמעותי בזמן התיקון חזרה בה הקונה מההסכמה. בית הדין הצדיק את דרישתה של הקונה, וקבע שאין לראות בהסכמתה לתיקון ויתור על הזכות לבטל את העסקה.

פגם בעבודת קבלן

במקרה שני (תיק מס' 74005 לפסק הדין המלא לחצו כאן), קבלן בניה התרשל בבניית הבית וגרם לנזקים, זאת על אף שמזמיני העבודה התרו בו באמצעות מפקח בניה ששכרו. הקבלן תבע את בני הזוג המזמינים, שיאפשרו לו לממש את זכותו לבצע את התיקונים

המחלוקת שהתגלגלה לפתחו של בית הדין, נוגעת למחויבות חוזית כלפי הזמנת עבודה באיכות מסוימת. כאשר קבלן ולקוח חתמו חוזה אשר בו הוגדר מהו המוצר המוגמר אליו התחייב הקבלן, ברור שהקבלן מחויב לכל מאמץ עד להשגת התוצאה הרצויה, ברם לא תמיד תהיה לו הזכות לתקן את הליקויים.

כאשר קבלן התרשל במלאכתו, וביצע עבודה פגומה או גרם נזק, ישנה מחלוקת בין השולחן ערוך והרמ"א [חושן משפט שו,ח] אם ניתן לפטרו בניגוד לחוזה שנחתם. שניהם מסכימים, שאם הלקוח התרה בקבלן שעבודתו לקויה והלה לא השתפר, אז בודאי יכול הלקוח לפטרו. ברמ"א [שם תכא,ו] מובא עוד שלקוח להפסיק את ההתקשרות, אם הקבלן גונב או מרמה. מכאן הסיק בית הדין שגם כאשר הקבלן מסרב לקבל את הוראות מפקח הבניה ניתן לסלקו. בספר כסף הקדשים [שעה,א] הוסיף עוד שניתן לסלק קבלן שחרג מעבר למקובל מלוח הזמנים שנקבע.

ואכן, באותו מקרה קבע בית הדין שהקבלן איבד את זכות התיקון והוא חויב לשלם את עלות התיקון.