מה בין פורים לפסח בזוגיות?
מה בין פורים לפסח בזוגיות?

"משנכנס אדר מרבים בשמחה" (תענית ד,ו) רש"י מבאר "ימי נסים היו לישראל: פורים ופסח".

בפורים אנו פוגשים שמחה שלמה-יש מצוה מיוחדת של סעודת פורים ,אכילה ושתיה עד שכרות "חייב איניש לבסומי בפוריא" (מגילה ז, ב) ומובנת השמחה הרבה שקיימת בפורים ונוכחת בכל בית יהודי ואף במרחבים הציבוריים.

אך בפסח-נכון שיש מצוות עונג ככל יו"ט, אך שמחה? אנו דווקא מוצאים צמצום, אכילת המצה המבטאת עוני, לחם עוני ובכלל איסור מציאות חמץ המבטא את שאון החיים וכפי שכותב הרב קוק כפי שנראה לקמן.

מפה אנו למדים שיש סוגים שונים של שמחה-יש שמחה שמתבטאת בהרחבת החיים אך יש שמחה, וזה החידוש הגדול, אף בצמצום החיים.

וכפי שכותב הרב קוק "המצה היא משתקת כל שאון חיצוני, כל תנועה והתגבהות במערכת החיים, מאלמת את הזרמים החיצונים, ובא זה בהתאמה לגילוי שכינה..."(אוה"ק ג עמ' רעג)

ומכאן נעבור לחיי הזוגיות שלנו...

לפעמים יש מצב של שמחה בזוגיות, משתה ויין, טיולים, אהבה גדולה נוכחת, עינוג וחיבור גדול, אינטימיות ושפה משותפת ומוסכמת

ולפעמים יש מצבים בזוגיות שצריך לברר את העצמיות שלנו האישית בתוך הזוגיות.

זוגיות טובה ומטיבה בנויה על בסיס שני אנשים בוגרים שנאמנים לעצמם וכשקומה בסיסית זו פגומה הקומה השנייה של החיבור בין שני הבוגרים אינה יציבה ורעועה ומלאה בסדקים.

בירור זה מוביל את הזוגיות לאינטימיות גדולה ועמוקה...

על אף שבירור זה לפעמים לא פשוט ומחייב אותנו בגבורה ובהתמודדות, עם כל זה השמחה הגדולה שאנו נאמנים לעצמיותנו היא היא זו שמשמחת אותנו ומרוממת אותנו ונותנת לנו את כוחות הנפש להתמודד.

אתן דוגמה כדי שנוכל להבין יותר טוב את שמחתו של פסח.

אם כבר מר"ח ניסן את מכינה, טורחת ועובדת לנקות את הבית לבדך ובעלך ממשיך בעבודתו הרגילה וכך היה נהוג אצל אמך ואת ממשיכה את המסורת כבר שנים מספר.

שנה אחת התעוררת מעצמך (וכאן חשוב להדגיש שאם זה טוב לך ומתאים לך להמשיך במסורת זו, זה נפלא) והחלטת שאת רוצה לעשות דברים אחרים לכבוד החג ולהקדיש זמן לעצמך לכבוד החג ואת רוצה שבעלך ישתתף בניקיון הבית הרבה יותר .

להביא את עצמך ולבקש מבעלך שינוי התנהלות ולהיות יותר נאמנה לעצמך זו שמחה ומאידך מצריכה מאיתנו כוחות מיוחדים וגבורה מעבדות לחירות, ולפעמים זה יכול לעבור דרך מצבים של חוסר נעימות וחיוך (ולפעמים השינוי עובר בכיף)

חשוב להדגיש-העבדות הייתה לעצמך, להרגלים שלך, לאמונות שלך ולא עבד של בעלך!

נוסף-כמובן שנקטנו שהאשה פונה לבעל וודאי שיתכן להפך וזה ממש שווה בין בני הזוג. אין שום עדיפות בכך לגבר על אשה!

זו חגיגת העצמיות והזוגיות של פסח!!!