צבא מנצח בקדושה וטהרה

לעולם לא הפסדנו במלחמה או גלינו מארצנו מפני שהצבא לא היה מספיק חזק, אלא מפני חטאינו גלינו מארצנו. ואין לנו ספק שככל שהמצב המוסרי ישתפר, כך המצב הבטחוני ישתפר, וח"ו להיפך.

הרב שמחה שטטנר , כ"ח באדר תשע"ז

הרב שמחה שטטנר
הרב שמחה שטטנר
צילום: עצמי

בעקבות הפולמוס סביב השינויים הנכפים על פעולות הצבא, ברצוני להאיר את הענין דווקא מהצד האמוני, ולא מהפן המבצעי.

מאז ומעולם היו בעיות מוסריות ובעיות של צניעות בצבא, השינוי הגדול שבעיות אלו מובלות כהנחיה ופקודה ע"י הדרגים הממונים הצבאיים והפוליטיים כאחד. מדינת היהודים אינה כשאר מדינות העולם, כח הישרדותה, הוא רק משום יחודה היהודי.

על יחוד זה נלחם הצבור הדתי עוד מלפני היווסדה של המדינה, כך שלפחות מצד ההנהגה הרשמית יישמר צביונה היהודי של המדינה. כל זמן שמוסדות המדינה שומרים על עיקרון זה, הרי שגם עם רבים אינם שומרים על כך, הם נחשבים כפרטים. אולם המדינה ככלל שומרת על צביונה היהודי, כמו שמירת השבת ע"י המדינה ונציגיה, דמותה של השבת בפרהסיה, כשרות, נישואין וגרושין ועוד. ומכאן היא שואבת את כח קיומה.

אמנם המדינה בכל אתגריה הביטחוניים צריכה צבא חזק, אולם אין די בכך. הסכנה היותר אמיתית היא המצב המוסרי. מציאות זו, היא האיום הקיומי האמיתי על המדינה. אנו מאמינים בני מאמינים שכל הסכנות שאורבות לנו מאויבינו, הם תוצאה של הבעיות המוסריות של עם ישראל.

לעולם לא הפסדנו במלחמה או גלינו מארצנו מפני שהצבא לא היה מספיק חזק, אלא מפני חטאינו גלינו מארצנו. ואין לנו צל צילו של ספק שככל שהמצב המוסרי ישתפר, כך המצב הבטחוני ישתפר, וח"ו להיפך. כל זמן שהמדינה כמדינה תשמור על יחודה כמדינה יהודית היא תתקיים, וככל שתלך ותפקיר את תפקידה זה, היא מעמידה אותנו בסכנת קיום אמיתית. ההתעסקות בסגנון כזה או אחר, מסיתה את הדיון מהעיקר. אין לנו את הפריבילגיה להיות מוסתים מהעיקר, שהרי הוא קיומי ממש. צריכה להיות כאן עמידה כאיש אחד ללא שום סדק.

צבא ע"מ לנצח צריך להיות שייך להגדרה של "והיה מחניך קדוש". הגדרה זו תלויה בעיקר בהנהגה הרשמית של הצבא, הבאה לידי ביטוי בפקודותיו. ככל שהפקודות תתרנה את האסור, הצבא יאבד את הגדרתו כמחנה קדוש, ולמרות כל עוצמתו הצבאית, לא יהיה לו את הכח לנצח במלחמותיו. אפשר לראות את הדברים כבר בשנים האחרונות, כאשר הצבא אינו מצליח להגיע להכרעה במלחמותיו המכונים "מבצעים". ומסתפקים בקצת שקט. כשהמוסר מתעוות, הרי שהוא מגיע לכל המחוזות כולל היחס לאויב וכו'.

א"כ הבעיה היא לא כיצד לייצר תנאי שירות לחייל הדתי. הבעיה היא של כלל הצבא. הפתרון הפרטני אין בו כדי לגעת במהות בה דברתי. אין בפתרון של ואני את נפשי הצלתי, כדי להביא מזור לבעיה הקיומית האמיתית. אותו יסוד הוא גם בענייני א"י, הבעיה היא לא היהודי הפרטי שהוצא מביתו (שזו בעיה שודאי צריכה פתרון נכון ורחב ככל שניתן), הבעיה היא עצם הענין שעם ישראל לא משוכנע שארצו היא אכן ארצו, ולכן מסוגל כלל לחשוב על נתינת זכויות ללאומים אחרים, ועוד כפתרון קבע. מחשבה זו עיוות זה, הוא הבעיה הקיומית האמיתית של מאיסה בארץ חמדה. לא חיים את דברי הרב חרל"פ כי הנקודה העיקרית שבדור של עקבתא דמשיחא היא ארץ ישראל.

מתוך אהבתי הגדולה למדינה, מתוך הכרת הטוב שיש לי לבורא ית' על כל החסד שגמל עם עמו בדור האחרון, אני חרד פי כמה משום כפיות הטובה וחוסר הנאמנות אליו ית'. משום אהבה זו והבנה זו יש לעשות פעמים צעדים שיכריחו מחשבה חדשה, ובעיקר עשייה חדשה לכלל הצבא ולא רק פתרון לחייל הדתי.

כאן אני רוצה להצטרף לדבריו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' (דברים שכבר אמרתי במקומות שונים מזה מספר שנים) שאמנם הודעה על דחיית הגיוס, לאחר שהעליהום ישקע, יתכן ותביא את המחשבה החדשה. דברים אלו הם משום האחריות שיש לנו. מי שחושב שמצב כזה יכול להמשך ועכ"ז עם ישראל ינצח במלחמותיו, הרי שהוא עוקר את כל בסיס האמונה שלנו. אם תנאי הקיום שלנו הם ככל העמים, תורה למה לנו ח"ו. אין אנו באים לחנך את הצבא או את העם. חינוך זה תהליך ארוך. אנו נמצאים בסכנה אמיתית, שלא מאפשר לנו להסתפק בתהליכים חינוכיים ארוכים.

העם ב"ה הוא עם בריא, אך גופים שונים פרטיים ומוסדיים, עושים כל מאמץ לעקור שם ישראל, להלחם בד' ובתורתו. ע"כ אני גם חושב כי הרוב הדומם הטוב והבריא, יקבל את הדברים. ומשום הדאגה והאהבה יפה שעה אחת קודם.

אלא שיודע אני כי אין לנו די חיילים למהלך כזה לא בין התלמידים ולא בין רבותיהם, וודאי שלא בין המנהיגים הפוליטיים. וחוששני כי כאשר יפנימו את הדבר, שהרי בדרך הטבע הכל ילך ויתדרדר עוד, כבר יהיה מאוחר. אך הדברים חייבים להיאמר, הן משום שכל דבר אפילו רחוק, עצם הדבור עליו ואי הורדתו מסדר היום קונה יותר ויותר שביתה בצבור. אפשר לראות זאת כיצד הדבר מצליח אצל כל ארגוני השמאל הקיצוני הרפורמים ועוד. ומעבר לכך הדברים צריכים להיאמר גם כלפי שמיא, שיש בעם ישראל החרדים לכבודו ית'.