לאשמ"ה ב"ה

הרב יניב עבדה , א' בניסן תשע"ז

הרב יניב עבדה
הרב יניב עבדה
צילום: ישיבת שדמות נריה

המאור ושמש בפרשתינו מביא מנהג שבסיום הקריאה של פרשת ויקרא נהגו לשיר/לומר את הקטע מיוצר של שבת: 'לאל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי'. מסבירים זאת על דרך הפשט כי אין אנו נוהגים לסיים פרשה וקריאה בדבר רע אך פרשת ויקרא מסתיימת בפסוק "וכפר עליו הכהן לפני ה' ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה" (ויקרא ה' כ"ו), ולכן בעצם אומרים כי הם ראשי תיבות המדברים מענייני דיומא של שבת.

אולם ה"תפארת שלמה" אומר כי הכוונה היא לתרץ לנו את הקושיה שנשארת לנו בסיום הקריאה והיא מה נעשה היום כשאין לנו קרבנות. אומרים לנו אמנם אין קרבן שיכפר עלינו אך יש לנו את השבת שמכפרת כמו הקרבנות.

המאור ושמש עצמו שם ממשיך רעיון זה גם לימי ניסן. הוא מביא את הגמרא 'שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רבן שמעון בן גמליאל אומר: שתי שבתות.' (פסחים ו) שואל המאור ושמש מדוע נקט רבן שמעון בן גמליאל 'שתי שבתות' ולא י"ד יום או שבועיים.

אומר המאור ושמש מכיוון ש'בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל' (ר"ה יא.) ולכן כמו שעם ישראל אפילו שעבדו עבודה זרה במצרים נאמר להם לשמור שתי שבתות על מנת להגאל (שבת אחת כנגד מעשה של עבודה זרה שבת שניה כנגד מחשבת עבודה זרה. לכן השבת השניה נקראת שבת הגדול על שם התיקון הגדול שנעשה בה שתקנה את המחשבה שמקורה גבוה יותר מהמעשה).

וזה הרמז בדבריו של רבן שמעון בן גמליאל שאמר שתי שבתות לרמוז על דברי ר' שמעון בר יוחאי: 'אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד נגאלים' (שבת קיח:)  כמו כן אנחנו בחודש ניסן יש לנו אפשרות להגאל וזה אם נשמור שתי שבתות נוכל להגאל גם בפסח הזה.

וכימי צאתנו מארץ מצרים הראנו נפלאות