הטיל, הגז ועזות הפנים

ד"ר מרדכי קידר , י"א בניסן תשע"ז

(צילום: דניאל רצבי)

חוט קצר מאוד קושר את שיגור טיל הנ"מ לעבר מטוסי צהל בליל 17 במרץ האחרון עם השימוש שעשה (שוב!!!) "הקצב מדמשק" בנשק כימי, שכלל לא אמור להיות ברשותו.

החוט הקצר הזה הוא מתוצרת רוסיה והוא תוצאה של ההתנהגות הברוטאלית של צבא רוסיה במלחמתו נגד מתנגדי אסד. מכיוון שלרוסיה יש זכות וטו במועצת הביטחון של האו"ם, העולם איננו מסוגל, גם אם רצה, להכריח את פוטין לתת דין וחשבון על מעשיו בסוריה, ובוודאי שלעולם אין יכולת מינימלית לפעול נגד רוסיה אפילו באופן פסיבי, לדוגמה חרם.

למרות שהפעם הזו הייתה בזמנו של הנשיא טראמפ, היא רובצת על אחריותו של הנשיא האמריקני הקודם, אובמה, שהעלים עיין מההתקפות הקודמות, יותר מעשרים, ונתן לאסד להימלט מעונש באמצעות "הסכם" על פירוק נשקו הכימי, הסכם שלא היו בו שום אמצעים לוודא שאסד מוסר את כל הארסנל הכימי שלו. ההסכם גם לא יכול למנוע את חידוש תעשיית הנשק הכימי אחרי שאסד הסכים לפרק חלקים ממנה. כל הטעויות הללו נעשו בזמנו של אובמה, ואת תוצאותיהן הקטלניות סובלים אזרחי סוריה עד היום.

עם רוסיה מאחורי גבו, אסד חש כאילו הכול מותר לו, כל פעולה – חוקית או לא – היא אפשרית מבחינתו, שכן על פי תחושתו המטרה מקדשת את האמצעים, את כל האמצעים, אפילו את אלו הכימיים. המטרה: לשרוד בשלטון כדי לשמור על הקשר בין ראשו וכתפיו, גם אם יהיה זה על חלק קטן מסוריה, מהחוף עד מזרחה לה הרי אדליב, האזור שבו הוא אמור – על פי ידידיו ומגיניו הרוסים – להקים את מדינת העלווים על חורבותיה של סוריה.

אסד צועד בביטחה על שביל קליפות האנשים – כך הוא מתייחס אליהם – שסללו עבורו ידידיו הרוסים, האיראנים, חיזבאללה והמיליציות השיעיות שבאו לחסל את הרוב הסוני של סוריה ולהחליפו בתושבים שיעיים, חלקם מקומיים וחלקם מיובאים מאיראן ומאפגניסטן. מה שמתרחש בסוריה הוא טיהור אתני של הרוב הסוני, בכל אמצעי אפשרי ובעיקר הגלייה ורצח המונים, בנשק קונבנציונלי או בגז, שהוא התחייב שכבר אין לו, אחרי ש"מסר" להשמדה את הארסנל, אך השאיר בידו כמות לא מבוטלת ואולי גם יכולת ייצור.

אסד עושה הפגנת שרירים מול טראמפ, כדי לבדוק האם יש לו קוים אדומים, מהם, ומה הוא מוכן לעשות אם אסד יחצה אותם. הוא בודק את יכולת ההכלה של טראמפ, את סבלנותו ואת רצינותו. אם טראמפ לא יפעל, אסד יסיק שטראמפ הוא "תואם אובמה" בכל מה שקשור לסוריה, ואין צורך להתרגש ממנו. טראמפ עומד בשעות אלו בפני המבחן הראשון שלו, כשברקע עומדת קוראה הצפונית ואיומיה הגרעיניים על קוראה הדרומית, יפן וארה"ב, רוסיה ותכניותיה לגבי אוקראינה וגם סין עם השאיפות שלה להשתלט על חלקים מים סין.

לעניות דעתי, הפצצת הגז על ח'אן שיח'ון שהפילה כמאה וחמישים הרוגים וכמה מאות פצועים, רבים מהם ילדים, היא – למרבה הצער – ההזדמנות ששר ההיסטוריה נתן לנשיא האמריקני החדש, דונלד טראמפ. אילו הייתי יועץ של טראמפ הייתי אומר לו לכנס מסיבת עיתונאים בבית הלבן ולקרוא באזני כל העולם, בשידור חי, את האיגרת הבאה: "אל מר בשאר אסד, הקצב של דמשק. מזה שש שנים שאתה טובח בבני עמך, אנשים שכל פשעם הוא רצונם לחיות במדינה שדואגת להם ולא במדינה שהופכת לאויב שלהם. אתה, בשאר אסד, נכשלת במשימה הראשונה והעיקרית של נשיא: להבטיח חיים לאזרחיו, מאז שהפכת את סוריה לבית מטבחיים עבור תושביה. הלגיטימציה שלך – אם אי פעם הייתה לך – נעלמה לחלוטין ולכן אין כל הצדקה להישארותך בשלטון.

בשם אזרחי סוריה, בשם האנושות כולה אתה מפוטר לאלתר, ויש לך 48 שעות להסתלק מסוריה. אני מתכוון למה שאני אומר, ובהיותי המפקד העליון של כוחותיה של ארה"ב כבר נתתי את הפקודות להיערך לפעולה שתשאיר אותך גופה מתה. בעוד 48 שעות – אם עדיין תהיה על אדמת סוריה – אתן את הפקודה לביצוע הפעולה. אל תתקשר כדי לקבל ארכה כי לא תקבל כזו, שכן אינך ראוי לה. 48 השעות מתחילות עכשיו, ואני מתכוון לכל מילה שאני אומר. קרא את שפתיי וקח אותי ברצינות כי מעולם לא הייתי רציני יותר."

איום אמין כזה מייד ירים את כל העולם על רגליו בשאלה שכולם ישאלו: "מה יקרה אם אסד לא ייכנע לאיום ולא יעתר לדרישה לצאת מסוריה?". פוטין יצטרך להחליט האם הוא יוצא לעימות עם ארה"ב או ישכנע את אסד "לצאת לחופשה" במוסקווה לתקופה מסוימת עד שטראמפ יירגע. הצפון קוראנים גם הם יהיו קצרי רוח לראות את התוצאות של האיום הרוסי, שכן הם הבאים בתור אחרי אסד לקבל מטראמפ איום דומה בקשר לתכנית הגרעינית הצבאית שלהם. גם איראן תעקוב בדריכות אחרי 48 השעות שאחרי נאום טראמפ, שכן שליטיה יודעים היטב מה דעתו של טראמפ עליהם ועל הסכם הגרעין שאובמה חתם איתם בשנת 2015.

אולטימטום כזה יכול להחזיר לארה"ב את כוח ההרתעה שאובמה – חתן פרס נובל לשלום ואביר זכויות האדם – הביא להיעלמותו במודע ובמכוון. אם אסד ייכנע לאולטימטום, טראמפ ייצא גדול, ואם הוא יתעקש לא לצאת ופעולה אמריקנית תביא לחיסולו – טראמפ ייצא גדול יותר. אני לא צופה שפוטין ייצא למלחמה עם טראמפ כדי להשאיר את אסד בשלטון, שכן האינטרס הרוסי איננו קשור לאסד אישית אלא לשלטון העדה העלווית כמו גם לנמלי הים שרוסיה קיבלה בסוריה. רוסיה גם מעוניינת לקבוע מה יהיה אחרי המלחמה גורלו של הגז הטבעי המצוי בקרקעית הים מול חופי סוריה, שכן הכמויות המוערכות של הגז השייך לסוריה עולות בהרבה על כמות הגז הטבעי השייך לישראל.

מהזוועה בסוריה ישראל חייבת להסיק את המסקנה ההכרחית: אף אחד בעולם לא יעמוד לצידה של ישראל אם תותקף בנשק כימי, ואסד לא יתייחס לאזרחי ישראל באופן טוב יותר מהאופן שבו הוא מתייחס לאזרחיו. ישראל חייבת להציב מול אסד, חבריו ותומכיו, מצפון וממזרח, איום אמין, מגובה בעמדה אמריקנית נחרצת, שעל פיו כל פגיעה כימית באזרחי ישראל תביא את אסד ומשטרו את תוך הגיהנום. גם אם ישראל איננה חשה חובה להצטרף לכאוס הסורי, היא חייבת לעמוד על המשמר עם יד, לא רק אצבע, על ההדק.