המעשים מדברים בעד עצמם

מאמר תגובה לרב דניאל שילה

הרב שמעון אור , כ"ט בניסן תשע"ז

הרב שמעון אור
הרב שמעון אור
צילום: עצמי

הרב דניאל שילה במאמרו קרא להצביע לנפתלי בנט על אף הסתייגותו מהנהגתו. ברצוני להתמודד עם נימוקי הרב שילה, אך לפני כן אחזור בקצרה על הנימוקים:

1. על אף שבנט לא צמח ממש בתוך הציונות הדתית, דבר שמשפיע לעיתים על סדרי עדיפויותיו – הוא נראה כאדם מקשיב.

2. כישרונו הפוליטי יכול להמשיך למנף את הכוח הפוליטי של הציונות הדתית.

3. ציבור הבוחרים הפוטנציאלי לא ירצה להצביע למפלגה שמחליפה יו"ר כל 5 שנים.

4. ראוי שמועמדים חדשים לא יתמודדו ישירות על תפקיד היו"ר אלא על מקום ברשימה.

1. "הקשבה" אינה מאום בפוליטיקה. רק המעשים מדברים בעד עצמם. כאשר ענף לתודעה יהודית נסגר. כאשר פקודת השירות המשותף מחליפה את פקודת השילוב הראוי, כאשר מתווה הכותל נותן דריסת רגל לרפורמים בכותל המערבי, ה "הקשבה" הופכת לכיסוי חסר תוכן.

2. הגיע הזמן להישיר מבט אל המציאות. לאחר ההישג המכובד והראוי בבחירות לכנסת ה19, הבית היהודי ירדה ל8 מנדטים. ברגע האמת המצביעים ברחו לליכוד. את מערכת הבחירות הבית היהודי החלה עם סקרים המנבאים מספר כפול של מנדטים. סקרים שנערכו בתקופה האחרונה מנבאים לבית היהודי 10 מנדטים. האם אנו בדרך לקבל 5 מנדטים בבחירות עצמן?

אי אפשר שלא להתרשם שהבית היהודי בעלת פוטנציאל רב אך לא מצליחה לצעוד קדימה. הניסיון להיות "ליכוד ב' אינו צולח. הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. המרוץ האישי של בנט לבית ברחוב בלפור עלול לרסק את הכוח הפוליטי של מפלגת הבית היהודי.

3.  הרב דואג שציבור הבוחרים הפוטנציאלי לא ירצה להצביע למפלגה שמדיחה יו"ר תוך 5 שנים. אני מכיר את השטח כבר שנים רבות, אני שומע את הציבור, שמרניים, ליברליים, שומרי מצוות ואלו שאינם. הציבור הרחב מעוניין להפסיק כבר את הסכסוך האישי והמתוקשר עם ראש הממשלה, שאינו מקדם את הציונות הדתית לשום מקום. בסכסוך האישי בין נתניהו לבין נפתלי בנט, הציבור הרחב הצביע 'נתניהו'.

בנט לא הפנים את הטעות, והקדנציה הנוכחית מלאה בהתנצחויות בלתי פוסקות עם ראש הממשלה. הוא מאמין שאם יתקוטט עם ראש הממשלה החלום שלו להיות ראש הממשלה יתגשם מהר יותר. אם הוא לא מסוגל להתעורר מהחלום, ראוי שהציבור יעורר אותו. 

4. נפתלי בנט בכבודו ובעצמו קפץ ישירות להתמודדות על הנהגת המפלגה ב-2013. אין בכך כל פסול. דם חדש מביא קהלים חדשים. הרב שילה טוען שאמנם גם בנט התמודד ישירות על תפקיד יו"ר המפלגה, אך הוא עשה זאת כאשר המפלגה הייתה "על הקרשים" והציל אותה מכליה פוליטית. אני מאוד מצטער אך לא בנט האדם הפרטי הרים את המפלגה מהקרשים. האחדות הרימה את המפלגה. פתיחת שורות המפלגה הרימה אותה לגבהים חדשים. בנט עצמו לאחר ההישג הראשוני אחראי ישירות לכך שאיבדנו כבר שליש מכוחנו. אנו עומדים כעת על פחות מנדטים ממספר המנדטים שהצליח אורלב להשיג לפני כעשור.

יש לי הרבה ביקורת על זקני המפד"ל, אך למפלגה הזו היו שעות יפות ועוצמה פוליטית גם בעבר, מבלי לוותר על הנאמנות לדרכה של הציונות הדתית. בנט עשה כמובן גם דברים טובים, אך הניסיון שלו לכבוש את כס ראשות הממשלה פוגע בציונות הדתית וגורם לה נזק משולש. הוא נאבק פרסונלית ברה"מ נתניהו כדי למצב את עצמו כמועמד להחליפו.

הוא מתפשר על ערכי הציונות הדתית כדי להגיע כביכול לקהלים חדשים. השיטה הזו הוכיחה שהיא לא רק פוגעת ביכולת העבודה וקידום האינטרסים מול מפלגת השלטון, הוכח שהיא לא מביאה קהלים חדשים. לא רק זאת אלא שהיא מבריחה את הקיימים. לא חבל גם לאכול את הדגים המסריחים גם ללקות וגם לקבל צו גירוש מהעיר?