מי אתה, מר נתניהו?

עו"ד אליקים העצני , י"ט באייר תשע"ז

צילום: Flash 90

היש עוד סיכוי ששגרירות ארה"ב תועבר לירושלים? ספק גדול. למן הרגע שבו הנשיא טראמפ השמיע את רצונו להשתתף גם הוא באופן פעיל במשחק השלום – אבדה התוחלת לשגרירות אמריקנית בירושלים.

את זאת גם אמרו לטראמפ המנהיגים הערבים שנועץ עמהם. הם בעצמם יצרו מסביב לירושלים את אווירת המתח הגבוה, בה כל מחווה לטובת ישראל בהכרח גורם לפיצוץ אדיר. ובמלים אחרות, למן הרגע שטראמפ הפריח את שתי ההבטחות ביחד: קידום 'דיל' של שלום והעברת השגרירות האמריקנית לירושלים, היה חייב להיות ברור שהוא יוכל לקיים רק אחת מהן, ולא יעלה על הדעת שהתובנה האלמנטרית הזאת נעלמה מעיניו של נתניהו. אי לזאת, לא רק טראמפ – גם נתניהו נאלץ לבחור בין עידוד כניסתו של טראמפ כשחקן ראשי לסיבוב חדש במשחק "השלום" לבין ניסיון ישראלי לחלץ את אמריקה מתפקיד "עושה השלום", שהדינמיקה שלו סוחפת אותה, שוב ושוב, לעבר הצד הערבי.

העברת השגרירות היתה יכולה להיות עילה נהדרת להוריד את האמריקנים ממסלול "השלום" שבמהלכו ההתנגשות עמנו היא בלתי נמנעת. אלא שהשמועות היו דווקא בכיוון ההפוך, שנתניהו היה הראשון להוריד את טראמפ מרעיון העברת השגרירות.



טוען....

נציג המפלגה הרפובליקנית בארץ, עורך הדין מרק צאל, התבטא במפורש שנתניהו הוא שטרפד את רעיון ההעברה. אודה, שההאשמה הזאת נראתה לי כל כך חמורה שפקפקתי באמתותה. חמורה, מפני שללא ספק נתניהו מודע לכך שתהליך שלום – כל תהליך שלום – מוביל בהכרח להכרה ב"זכות ההגדרה העצמית" של העם הפלסטיני (כפי שהתבטא זה עתה הגנרל מקמסטר, היועץ לביטחון לאומי של טראמפ), וממילא לחלוקת הארץ, ובראש וראשונה - ירושלים.

ולהיפך, נתניהו יודע שכל צעד המחזק את אחיזת ישראל בירושלים השלמה, ובוודאי העברת השגרירות האמריקנית לעיר, מרחיק את סכנת חדירת הריבונות הפלסטינית אל לב ארצנו. זה עתה התבטא בסוגיה הזאת רקס טילרסון, שר החוץ האמריקני, ובין השיטין של דבריו אפשר היה להבחין ברמז שאכן נתניהו, לפי הבנתם, מעדיף "תהליך שלום" מתוצרת טראמפ על העברת השגרירות לירושלים.

תזכורת: מיד אחרי ישיבת הקבינט האחרונה הודיע נתניהו בקולו על "ריסון משמעותי של הבנייה ביו"ש... כדי לאפשר התקדמות בתהליך השלום". השארת השגרירות האמריקנית בתל-אביב, גם כן "כדי לאפשר התקדמות בתהליך השלום" יכולה להראות כהמשך הגיוני.

לכאורה, דברים אלה סותרים את תגובתו החריפה של נתניהו לרמזיו של טילרמן, בזה הלשון: "העברת השגרירות האמריקנית לירושלים לא רק שלא תפגע בתהליך השלום, אלא להיפך: היא תקדם אותו על ידי תיקון עוול היסטורי ועל ידי ניפוץ הפנטזיה הפלסטינית שירושלים היא לא בירת ישראל."

דברים ברורים, ללא שמץ של ערפול דיפלומטי, ועצם פרסומם מקטין עוד יותר את הסיכוי שטראמפ יעביר את השגרירות לירושלים. אלא אם כן החליט לוותר על ניסיונו "לחדש את תהליך השלום", וזה פשוט אינו המקרה.

אם כן, מי הוא נתניהו האמתי, איש 'מחנה השלום' או רק מתחזה ככזה?

אם דבריו בתגובה לטילרסון נאמרו בכנות, ולנגד עיניו טראמפ עובר לצד הערבי לטובת תהליך שבסופו תהיינה שתי שגרירויות אמריקניות בירושלים, בשתי בירות שאחת מהן פלסטינית – עליו להסיק את המסקנה המתבקשת ולסרב להשתתף באותו "תהליך שלום" שיוביל בדיוק אל התוצאה הזאת. ואם קשה לו לומר לנשיא לאו מפורש, לא חסרים דרכים עקיפות לטרפד את המהלך.

בתור התחלה אולי יחדל מלשבח ולהחניף לאיש שמנסה לקרוע מאתנו את ארצנו וגם יחדל להעמיד פנים שחיבוק הדוב שלו הוא חיבוק אוהבים. כשנתניהו חלק על מדיניותו של הנשיא אובמה, הוא לא נרתע מלהתעמת אתו אפילו בקונגרס!

מבחן הלקמוס האולטימטיבי הוא כמובן סוגיית ההתנחלויות. כאן, נתניהו לא יוכל להתחמק עוד. אם ימשיך להיענות להפצרת טראמפ "לרסן" את הבנייה גם אחרי השארת השגרירות בת"א, יוכח לעיני כל שראש ממשלתנו הכריע לטובת השלום הכוזב ולרעת ירושלים ולב הארץ.

חסידיו, שלא חדלו מלהרגיע שהצהרת "שתי המדינות" של בר-אילן לא היתה אלא תכסיס גרידא, יצטרכו להודות שהיא שיקפה את האמת הפנימית שלו. או אז, הגרעין הלאומי בהנהגת הליכוד, ועוד לפני כן הבית היהודי, יעמדו לפני ההחלטה הקשה, כיצד למנוע את שובם של ימי שרון האחרונים, הרעים.

זה המקום להזכיר לכל הנוגעים בדבר את דבריהם בעקבות ישיבת הקבינט שבה הצליח נתניהו לשכנע את כל השרים להצביע בעד "ריסון" הבנייה ביישובים, כדי לשמור על אשליית האידיליה עם טראמפ.

השר בנט: "עכשיו אנחנו חוזרים לתקופה הישנה שבה אנו מתגוששים על כל בית ובית... המבחן יהיה במעשה".

יוסי דגן (ראש מועצת שומרון): "אנחנו מצפים להחלת ריבונות ולתנופת בנייה... אם יתברר שההודעות המעומעמות היוצאות מממשלת ישראל בנושא בנייה פירושן הקפאה, לממשלה הזו לא יהיה תוקף מוסרי וגם לא אלקטורלי..."

מועצת יש"ע: "המבחן האמתי יהיה חידוש מידי של פעולות התכנון, הבניה והפיתוח...אנו נעמוד על המשמר..."

השר ישראל כץ: "תבוטל הקפאת הבנייה ביישובי יו"ש". עודד רביבי (ראש מועצת אפרת): "בשטח אצלנו אין שקט. הסבלנות הולכת ופוקעת בהעדר תכנון ובניה חדשה".

ח"כ בצלאל סמוטריץ': "החלטת הקבינט מדאיגה מאוד. נצטרך לעקוב... מפלגת הבית היהודי דרשה לכנס את מועצת התכנון העליונה מיד אחרי הפסח כדי להעמיד למבחן מידי את החלטת הקבינט. נניח על שולחן המועצה את כל התכניות העומדות להחלטה ונראה, אם ראש הממשלה יאשר את קידומן אם לאו. אם לא יאשר, לא נוכל לפתוח את מושב הקיץ של הכנסת בדרך רגילה".

הפסח עבר, מושב הקיץ נפתח ומחכים לבואו של טראמפ ולמוצא פיו. ואולי עוד יותר – לדרך שיבחר נתניהו בפרשת הדרכים בה הוא ניצב, ושמה – ירושלים.