נעלה את הר ד' אל בית א-להי יעקב
נעלה את הר ד' אל בית א-להי יעקב

מיליוני יהודים בכל העולם, לאורך תקופה בת אלפי שנים, מתפללים ומפנים פניהם ולבם לירושלים ולבית המקדש כפי שנפסק להלכה "המתפלל יחזיר פניו ויכון לבו כנגד ארץ ישראל, ירושלים ובית קדשי הקדשים" (שו"ע או"ח צד א). הפניית הפנים מבטאת את הרצון, את הגעגועים והחיבה לירושלים (מו"נ ח"א פ"ב) וכוונת הלב – שיחשוב בלבו כאילו הוא עומד במקדש בירושלים במקום קודש הקודשים (משנה ברורה שו"ע או"ח צד א)

"אכן יש ה' במקום הזה… אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים" (בראשית כח יז) כדברי יעקב אבינו בהקיצו משנתו.

ובעומדנו בלבנו במקום הקדוש הזה – עלינו לראות בעיני נשמתנו את חזונו של הנביא. "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיה ב ג). דווקא "בית אלקי יעקב" ולא אלקי אברהם ויצחק שקראו להר-הבית "הר ושדה" אלא כיעקב שקראו "בית" (פסחים פח.) דהיינו מקום מיושב (רש"י שם).

האמונה הוודאית בקיבוץ גלויות וביישוב ארץ ישראל ובבניין ירושלים ובית המקדש, לא פסקה לרגע מלבם של מיליוני יהודים לאורך כל הדורות ובאה לידי ביטוי בתפילתם הקבועה "ברוך אתה ד' בונה ירושלים" - בלשון הווה, כי גם כאשר היינו בגלות, בחושך, ידענו ואנו יודעים, שה' בונה את ירושלים במסתרים. על אחת כמה וכמה בדורנו שאנו זוכים לראות בהגשמת החלום "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים".

נכון לעכשיו, רבים הם אויבינו הקמים עלינו שאינם רוצים להשלים עם הרעיון שעם-ישראל קם לתחיה בארצו ובונה את ביתו בארץ ישראל בכלל ובירושלים בפרט. נדמה להם שיישוב הארץ ובניין ירושלים איננו לטובתם. הם רואים בעם ישראל הקם לתחייה סכנה לקיומם הלאומי והדתי, אבל האמת היא הפוכה. אילו היו פותחים את התנ"ך ומקבלים את דברי הנביא המנבא לנו ולהם שלעתיד לבוא יקום מלך מבית דוד "ושפט בין הגויים והוכיח לעמים רבים" ואז "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עד מלחמה – אז יאמרו האומות ל"בית יעקב לכו ונלכה באור ה'" (ישעיה ב ד-ה, רש"י שם).

לצערנו, במקום להודות לעם ישראל ולכבד אותו על תרומתו הבלעדית לאנושות ולהנחלת ערכי הנצח האלקיים המאירים לאנושות כולה, במקום זה נלחמים והורגים בנו. אבל מובטחים אנו בשבועה על ידי ה' יתברך כי, "אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעולם… הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום" (דברים לב מג) וכפירוש רש"י: ישבחו הגויים את ישראל - ראו מה שבחה של אומה זו שדבקו בהקב"ה בכל התלאות שעברו עליהם ולא עזבוהו כי יודעים הם בטובו ובשבחו. ונקם ישיב לצריו על כל הגזל והחמס ושפיכות הדמים; "וכפר אדמתו עמו", ויפייס אדמתו ועמו על כל הצרות שעברו עליהם ועשה להם האויב, וכאשר עם ישראל מתנחם, ארץ ישראל מתנחמת (רש"י שם).

אשרינו שאנו זוכים לראות עין בעין כיצד השי"ת "מנחם ציון ובונה ירושלים".

השמח בבניין ירושלים ומצפה לישועה השלמה

מתוך העלון "באהבה ובאמונה"