עד כמה אנו רוצים את ירושלים והמקדש?

הרב שלמה רוזנפלד , כ"ז באייר תשע"ז

הרב שלמה רוזנפלד
הרב שלמה רוזנפלד
צילום: עצמי

בכל הדורות חלמנו על ירושלים, אך האם התאמצנו מספיק? האם רצינו את ירושלים עם כל המשמעויות שלה: כעיר בירה, אך בעיקר, כ"המקום אשר יבחר ד'"? כמה אנו רוצים בבניין בית המקדש? האם אנו מוכנים ושואפים ל"ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות"?

דוד המלך, בתחילת מלכותו, מיד רצה לבנות את בית ד' בירושלים, ואף קיבל את ברכת נתן הנביא, אך ד' דחה זאת לימי שלמה בנו. לעומתו, ישראל ניגפו במיפקד, כנזכר בסוף ספר שמואל, והמדרש תולה זאת באי צפייתם של ישראל לבניין המקדש, כנזכר ברד''ק שם בשם מדרש שמואל: "ובדרש: כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד, לא נפלו אלא ע"י שלא תבעו בית המקדש."

גם בתחילת שיבת ציון, בימי הבית שני, הנביאים מוכיחים את העולים על היותם עסוקים בעצמם ולא בבניין הבית, כנזכר אצל חגי (א,ד): "הַעֵ֤ת לָכֶם֙ אַתֶּ֔ם לָשֶׁ֖בֶת בְּבָתֵּיכֶ֣ם סְפוּנִ֑ים וְהַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה חָרֵֽב:"?

גם הכוזרי מתאונן על הפער בין תפילותינו והגשמתן, ואכן החבר מודה ומתנצל, כנזכר במאמר ב, כד:

"אמר החבר: הובשתני מלך כוזר, והעון הזה הוא אשר מנענו מהשלמת מה שיעדנו בו האלהים בבית שני,... ואילו היינו מזדמנים לקראת אלהי אבותינו בלבב שלם ובנפש חפצה, היינו פוגעים ממנו מה שפגעו אבותינו במצרים. ואין דבורנו: השתחוו להר קדשו, והשתחוו להדום רגליו, והמחזיר שכינתו לציון וזולת זה, אלא כצפצוף הזרזיר, שאין אנחנו חושבים על מה שנאמר בזה וזולתו, כאשר אמרת מלך כוזר.

גם בקום המדינה, מצד אחד בן גוריון התעקש על השארת הדרך לירושלים במלחמת העצמאות, אך מצד שני מאוד התמהמהו בכיבוש העיר מהעתיקה, כנזכר בדברי משה רוסנק, המפקד האחרון של הרובע. ובמלחמת ששת הימים לא כל השרים רצו בכיבוש העיר העתיקה.

גם בימינו, עדיין איננו בונים את ירושלים במלוא העוצמה, ויש מי שרואה בה רק כעיר הבירה. אמנם "הר הבית בידינו" אך לא בניהולו ביומיום, ולא בנוכחות יהודית כדין. אף מי שרוצה בבניין המקדש, יש הרואים בו רק מקום של תפילה ויראת ד' אך לא כמקום עבודת הקורבנות.

רק אם נקיים את דברי משה: "לשכנו תדרשו – בכל מה שניתן לשעות בימינו על פי ההלכה, יתקיים המשך הכתוב - "ובאת שמה".

ועתה ליחסם של עמי העולם. בימי שלמה, ישראל ראו בחשיבות ירושלים כ"מקום אשר יבחר ד'", ופעלו למימושו, לכן גם העמים התייחסו אליו בהתאם ואף סייעו לשלמה. גם בימינו, אם אנו נשאף לכך, גם העמים יתייחסו לירושלים כ"ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" .