המספר שמעל המספרים

כמה מילים יש במזמור ואיך הוא קשור לספירת העומר, וגם - אם חסר שלב בסולם - איך נגיע ליעד?

הרב אופיר כהן , כ"ח באייר תשע"ז

הרב אופיר כהן
הרב אופיר כהן
צילום: חזקי ברוך

לכל מזמור בספר תהלים תכונה מיוחדת משלו בזמן שנכתב ועל ידי מי שנכתב. באותה העת בכל מזמור יש תכונה לדורות להבעת משאלות לב האדם הפרטי והשאיפות הלאומיות.

המזמור שלנו קיבל גם ממד נוסף של ציור ואומנות רוחנית, עם סגולות רוחניות של צורת המנורה.

הפרשנים השונים ראו במזמור (רד"ק) את התפילה לגאולה "גם זה המזמור נאמר על קיבוץ גלויות ישראל", ונוספה לו התפילה המרומזת בתוכו של ברכת הכוהנים "אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ" כתפילת הציבור להארת פנים וחנינה מהגלות.

חכמים קדמונים חיברו אותו לתפילה שלאחר ספירת העומר (אבודרהם) "ויש מקומות שנוהגין לומר בכל יום מימות העומר מזמור שיר אלוהים יחננו ויברכנו (סז) מפני שיש בו מ"ט תיבות חוץ מן הפסוק הראשון שהוא פתיח המזמור והם כנגד מט ימי העומר. ...מפני שנקרא מזמור המנורה והקורא אותו בכל יום נחשב כמדליק המנורה הטהורה בבית המקדש וכאלו מקבל פני שכינה...".

מצוות ספירת העומר, כפי שאנו מקיימים בימים אלו, בוודאי טומנת בחובה את זיכרון המקדש ואת העובדה שאין לנו היום את מנחת העומר בתחילתה, ועד למנחה החדשה בשבועות. הספירה חסרה את הממד של עבודת המקדש המתלווה לספירה, עד כדי כך שאנו לא מברכים שהחיינו על ספירת העומר (הרשב"א) "וספירת העומר אין בו זכר לשום הנאה אלא לעגמת נפשנו לחורבן בית מאויינו".

אם כך, אך טבעי הדבר שלאחר הספירה נתפלל על בניית בית המקדש, ונשים מולנו את מזמור המנורה ונבקש מהקב"ה שיאיר לנו פנים.

נקודה נוספת שמאירה לנו התורה שמספר ימי הספירה הנו 49 ולא 50, מספר המילים במזמור הוא 49. יש תמיד שער אחד שהוא מעל ההשגה האנושית שאותו אין ביכולתנו לספור.

גם חכמים (מסכת אבות), שמנו את המדרגות לזכות לתורה, מנו 48 ולא 49 כמו סולם שעלית לשיא גובהו והנה בסוף חסר שלב - איך נגיע ליעד? אז האדם מבין שלא הכל בידיו ופונה בתפילה לבורא עולם, היד נשלחת מלמעלה ומכניסה אותנו למדרגה העליונה.

תורה, תפילה והארת פנים הם המרכיבים של המנורה שהייתה בבית המקדש ושל זו המצוירת במזמור.

מתוך הפרק היומי בתנ"ך