מי מפריח סיסמאות על רות וגירות?

מדוע רות לא היתה עוברת גיור? מפני שהיא התכוונה לאחר הגיור להמשיך לחלל שבת ולאכול "שרימפס"?  וודאי שלא.

ידידיה שילה , ה' בסיון תשע"ז

חדשות אורח
חדשות אורח
צילום: iStock

בשנים האחרונות, בכל פעם שנידון הנושא של הגיור, יש מי שמפריח סיסמא: "רות המואבייה לא היתה מצליחה לעבור גיור במדינת ישראל של היום".

הטענה הזו נשמעת, לצערי, גם מאנשים ונשים המגדירים עצמם דתיים, ואני מרגיש שיש צורך להפריך את הסיסמא הכוזבת הזו. שקר שחוזרים עליו פעמים רבות עלול להפוך לאקסיומה, כמו "העם הפלסטיני".

מדוע רות לא היתה עוברת גיור? מפני שהיא התכוונה לאחר הגיור להמשיך לחלל שבת ולאכול "שרימפס"?  וודאי שלא. מי שהיה עושה את זה באותם הימים היה מתחייב סקילה ומלקות. רות התכוונה להתגייר עם כל המשמעות של תרי"ג מצוות. "עמך עמי ואלוקיך אלוקי". חז"ל מתארים כיצד הקפידה על הלכות לקט, יותר ממה שהעניים הישראלים הקפידו.

אלא מה? רות התגיירה על מנת להתחתן? ממש לא! נעמי אומרת לרות ועורפה שאין להן שום עתיד בעם ישראל, ולא תהיה להן שום אפשרות להקים משפחה, מה שגורם לערפה להפנות את עורפה, ורק רות דבקה בחמותה.

או שמא תאמרו, שרות רצתה אזרחות ישראלית? אולי מסיבות כלכליות? באותם הימים, הארץ מוכת הרעב לא היתה מואב. רות נאלצה במשך חודשים ללקט שאריות בשדות, כדי להתפרנס בדוחק עם נעמי חמותה. זה היה "סל הקליטה" שקיבלה.  

אז מה נותר להם לטעון? שרות היתה מואבייה, והרבנים של היום לא היו מסוגלים לדרוש בפסוק: "מואבי ולא מואבייה"? אף טענה זו, מופרכת היא , כי גם רש"י והרמב"ם לא היו מוסמכים לחדש הלכה כזו.

זו היתה הלכה שהוסתרה מן הציבור מסיבות מובנות. בנות מואב היו באותם הימים אופציה מזמינה להתבוללות ואובדן זהות. היה צורך באישיות מיוחדת, בעלת גבורה ומסירות בלתי נתפסים, על מנת לגלות שיש ייתכנות לגייר נשים ממואב. ולכן זכתה רות המואבייה שההלכה הטמונה הזו, התגלתה על ידה. (הסבר שזכיתי לשמוע ישירות מהרב שבתאי סבתו) את ההלכה הנסתרת הזו חשפו בועז ובית דינו, וגם היא היתה שנויה במחלוקת, עד שקיבלה חותם סופי מבית דינו של שמואל הרמתי.

אני מציע לכל מפריחי הסיסמאות, ללמוד היטב את הסוגיה של רות המואבייה, וגם את הלכות הגיור לפני שתוקפים את הרבנות הראשית ובתי הדין לגיור. מי שבאמת דואג לגרים, כדאי שלא יישא לשווא את שמה של רות, ויעז פניו מתוך בורות ובערות, לפרוץ מסגרות של הלכות גירות.