אל תשלח ידך אל העט
אל תשלח ידך אל העט

בעוד שעות אחדות יקיץ הנשיא טראמפ משנת הלילה, אל היום שבו בידו להחליט האם ירושלים מוכרת על ידו כבירת ישראל או שמא יחתום על הצו הדוחה את ההחלטה בעוד חצי שנה - מנהג של כל נשיא אמריקאי, לצערי, מאז עברה ההחלטה בקונגרס בשנת 1995 על העברת השגרירות שלהם לירושלים. 

באותה שנה, ארה״ב כולה הבינה איזה סיכונים לקחה מדינת ישראל על עצמה כשאיפשרה לרשות הפלסטינית לקום בעזה ובאיו״ש. ההחלטה להעביר את השגרירות הייתה גמול הולם על האומץ שהפגינה ההנהגה הישראלית שניסתה לקדם שלום עם הפלסטינים. 

ואולם זמן קצר לאחר מכן בחרו הפלסטינים, בעיקר אנשי הביטחון שלהם, לפתוח בגל של פיגועים כנגד חיילי צה״ל וישראלים אחרים, על רקע פתיחת מנהרת הכותל. אף שהיה ברור להם כי מנהרת הכותל נמצאת מחוץ לחומת הר הבית ובוודאי מנותקת ומרוחקת ממסגד אלאקצה, הם ניצלו את הארוע להסתה ובמקביל לגל טרור שבו נהרגו ישראלים, חיילים ואזרחים, חלקם הגדול מירי שוטרים פלסטינים ! 

כדי שלא לחמם את הרוחות, קבע הנשיא האמריקאי קלינטון בצו את הדחייה בחצי שנה ומאז ״מנהג״ הדחייה התקבע.

בדיוק כפי שישראל נדרשת מזה 70 שנה לשלם את מחיר ההתנגדות הערבית לתכנית החלוקה, ואת ״מחיר״ ניצחוננו במלחמת השחרור שכפו עלינו 7 מדינות ערב, כך גם אנו משלמים עתה את מחיר הסכמתנו ליטול סיכונים אדירים בגין הסכם אוסלו ב 1993.

"אל תשלח ידך אל העט״ הנשיא טראמפ ואל תחתום על צו הדחייה בחצי שנה נוספת. איך אתם אומרים "Enough is enough" 

הוכח לעצמך, לאומה האמריקאית, לעם היהודי, למדינת ישראל ובעיקר לעולם הנאור, שאתה לא נשיא שמזרימים אותו עם הזרם. במורד הזרם, אדוני הנשיא, תמצא גם דגים חיים וגם דגים מתים.

כנגד הזרם, שוחים רק דגים חיים. היה דג חי ובועט, בעיקר כשמהלך שכל כולו צדק והוגנות מופקד באצבעות ידך. בידך להעביר את שגרירות ארה״ב לירושלים עכשיו.''